היי פיה.. התגעגעתי
בעצם אני עדיין מתגעגע. כל כך קיוויתי שתשלחי לי הודעה.. והינה שלחת לי אחת! אני חושש לדחוף יותר מידי שמה תתרחקי, שלא אציק.. שחס וחלילה לא תתרחקי. סעמק אני גרוע בפרשנות ובטקסטינג. ואני מפחד לכתוב בולשיט שירחיק אותך ממני, זאת הסיבה שאמרתי לך שאני לא רוצה להתכתב הרבה.. ועכשיו שבועיים בלי לראות אותך משאיר הרבה מקום להודעות, אז החלטתי להתנתק מהפלאפון בוואמפ.. ובכל שעה שוב ושוב בראשי את עולה.
המדבר מדבר והוא אומר את שחסר. בכל בחינה ובדיקה את שוב עולה.
הייתי עכשיו בסדנא שבה הכרנו סליחה, מחילה, אהבה ותודה.. לעצמנו, לאחר. מסתכלים אחד לשני בעיניים ומשדרים החוצה. מסתכלים, זה מפסיק להיות מביך. מסתכלים טובטוב, כל כך הרבה זמן עד שהעין מתרגלת והאדם מולך נעלם. זה מפנה מקום לדמיון להוציא פרצופים החוצה.. כשהגענו לאהבה...
כשהגענו לאהבה האדם מולי נעלם ברגע אחד הופעת מולי! והתמלאתי חיים ואור. התרגשתי, שמחתי, התמלאתי.
פעם ישבתי בשירותים במשרדים, עף במחשבות.. אדם נכנס אל התא לידי. חשבתי שיהיה מצחיק לבדוק את הנעליים ואז לחפש את הבנאדם במשרד. הצצתי, רגליים יחפות עם לק כהה מתקלף. זה הדליק אותי ברגע.. איזה דיסונאס בין המקום האפור הזה לרגליים החופשיות האלו!!! עברתי בין כולן.. רגלי כולן גרובות ונעולות. לא.. לא מהמשרד שלי.
הלכתי למטבח, עיני נפערו, הינה רגלייך הקסומות! חשופות ומרקדות.. מעת מרחפות.
הרמתי את מבטי בחיוך מאופק.. תוהה מה אמרת כי לא הקשבתי, מנחש את התשובה, עושה את עצמי מכין פטל.. אבל אחרי שהלכת נשארתי שם למזוג לעצמי מים XD
תודה שאת בוחרת להיות בחיי, תודה על החיוך הקורן שלך.. כשאת מסתכלת עלי, אושר ממלא אותי, מחמם אותי בכל מבט.
סבבה אז נפגשנו רק פעמיים באופן רישמי.. מה זה חשוב?.. אני יודע מה זה בלב שלי, אני מכיר את עצמי ורואה אותך. יפה שאת..
לא תקבלי את המכתב הזה.. לא עכשיו בכל זאת. אחר כך אחרי שנרקוד קצת, אחרי שנעבור את המשחק המשעמם הזה שהחברה מכתיבה לנו לעשות בהתחלה. לא ארתיע אותך עם מילים גדולות ואשתדל לא להלחיץ ולעשות שטויות.. אני מקווה שלא אפשל חח
אמן ושתהיי שלי ואני כבר שלך
אוהב GodIsAWoman.









