במהלך החיים היו כל כך הרבה אירועים, כנסים וטקסים, לא מעניינים ובכלל לא מרגשים.
הכל גדול, מאודר, חשוב ומשמעותי.
גם בצבא היו הרבה טקסי פלסטיק שכאלה.
ובשחרור, עד שמגיע מאורע חשוב, משמעותי ומרגש באמת!
היום שבוא אתה מתחיל את חייך!..
חתימה על דף וזהו עוף הביתה.
הגבול כל כך מטושטש.. יום אחרי מתעורר בבית, אין צבא.
ועכשיו מרגיש דומה,
הבוס מגדיל לי את המשרה מחצי משרה למשרה מלאה וקורא לי למשרדים מוקדם מהצפוי (עד כה עובד מהבית בצפון).
וכל זה מרגיש לי טוב מידי, שעוד רגע יפטרו אותי ואחזור אחורה..
האם השלמתי את הפער היחידי בחיי?
האם סיימתי להקדיש 8-12 שעות לדבר שלא מעניין אותי בכלל?
מלצרות,
הדרכת נוער,
שיפוצים,
מכירות,
חקלאות,
קופאי,
צימרים,
ומטבחים
מטבחים
מטבחים...
(בטח עוד כמה עבודות שאני לא זוכר)
פגשתי בטרמפ אדם שאמר על זה
״זה באמת מחלק את החיים ל2, אני זוכר את העבודה הראשונה של אחרי הלימודים.
עוד תהיי מופתע מכמה מהר גם אישה תגיע"
במהלך החיים היו כל כך הרבה אירועים, כנסים וטקסים, לא מעניינים ובכלל לא מרגשים.
הכל גדול, מאודר, חשוב ומשמעותי.
גם בצבא היו הרבה טקסי פלסטיק שכאלה.
ובשחרור, עד שמגיע מאורע חשוב, משמעותי ומרגש באמת!
היום שבוא אתה מתחיל את חייך!..
חתימה על דף וזהו עוף הביתה.
הגבול כל כך מטושטש.. יום אחרי מתעורר בבית, אין צבא.
ועכשיו מרגיש דומה,
הבוס מגדיל לי את המשרה מחצי משרה למשרה מלאה וקורא לי למשרדים מוקדם מהצפוי (עד כה עובד מהבית בצפון).
וכל זה מרגיש לי טוב מידי, שעוד רגע יפטרו אותי ואחזור אחורה..
האם השלמתי את הפער היחידי בחיי?
האם סיימתי להקדיש 8-12 שעות לדבר שלא מעניין אותי בכלל?
מלצרות,
הדרכת נוער,
שיפוצים,
מכירות,
חקלאות,
קופאי,
צימרים,
ומטבחים
מטבחים
מטבחים...
(בטח עוד כמה עבודות שאני לא זוכר)
פגשתי בטרמפ אדם שאמר על זה
״זה באמת מחלק את החיים ל2, אני זוכר את העבודה הראשונה של אחרי הלימודים.
עוד תהיי מופתע מכמה מהר גם אישה תגיע"