בננה במקרר

הביטחון שאני מפגין בקשר שלנו מאלץ אותה לבחור

היא הבינה אותי לא נכון, מפרשת את האהבה שלי כמטרד.

משהו חונק, משהו כבד. כאילו שאם אני נותן אהבה זה מגיע ממקום חשוף ומתפרס, מקום שמאפשר לה לפגוע בי.

וזה יותר מידי אחריות, אחריות שהיא לא רוצה.

אני לא רודף, אני לא מציק.. אני שייך לעצמי.

אני לא יודע מה אני מרגיש אלייה אבל אני מראה נכונות כי.. לשם זה התכנסנו לא?

וזה הלחיץ אותה, היא לא רוצה לבחור.. לא הספיקה לחשוב על הבחירה בכלל.

אז היא שמה לזה ברקסים מהפחד שזה יתפתח.. שזה אידיוטי לגמרי -_-

וכעת אני לא יכול לאהוב אותה.. כי היא לא רוצה שאוהב אותה, אז מה עוד נשאר?

למה להתקרב אם היא לא רוצה להתקרב?

כאילו.. היא נהנתה מההתחלה של הקשר וכשזה נהייה "רציני" היא דאגה לחתוך את זה בדרמטיות.

היא כניראה לא יודעת מה היא רוצה, או לא בשלה לקשר.

ואיזה מקום זה משאיר לי אצלה בעולם?

עכשיו היא שלחה לי הודעה.. דיברנו קצת על החיים שלה, שאלה מה שלומי. לא עניתי.

מה יש לי להגיד? \=

מה זה משנה?..

עשיתי לעצמי קצת סדר בראש עם הפוסט הזה..

אז.. לשחק משחקים? להיות לא נאמן לעצמי ירחיק אותי מהמטרה

איך שאני שונא את הלשחק אותה מגניב..

להתנהג כאילו שהיא כדרך אגב

"אני יוצא לטיול והיא הכלב הבר מזל שמצטרף לטיול, לא הכלב שלי שאני כל כך אוהב ודואג לצרכיו"

(כן כן דימוי סקסיסטי שובניסטי אבל לכו להזדיין)

אני חושב שהפרזתי ביכולותיה להתנתק מהתרבות המעפנה של הדור שלנו

אז אעשה משהו אחר, בלי לשקר לעצמי.

אתן לה רק מעט ממני, את מה שהיא יכולה להכיל.

אולי אז זה יהיה לה נעים, אבל מבלבל.

החוסר בהירות בכוונות שלי יגרום לה לתהות "מה הגבר הזה רוצה ממני?.."

זה משאיר מקום לפרשנות ומסתורין.. ומה יותר סקסי ממסתורין?

להראות מרכז פנימי, להראות משהו קליל ולא מחייב, להראות שאני שואל את עצמי לגבייה.

אם נתקרב שוב אבל לאט זאתי לא תבהל?

ואם הקצת שיש לי לא טוב לה.. אז יום טוב לה!

יש גבול לבולשיט שאני יכול לסבול -_-'

בבעע עכשיו לקחת את זה מאה צעדים אחורה ולהתנהג אחרת יהיה קשה.

... יש לי כוח לזה?... האם ניסיון שמיני עם משיהי אחרת יהיה דבילי לא פחות ומציק באותה מידה?

לפעמים אני תוהה אם זה שווה את זה בכלל, לא היא.. זה. כל הרדיפה אחר אהבה בחיים.

אני חיי בשביל אהבה.. אבל אולי עדיף לחפש משמעות אחרת?........