בדיוק היום חשבתי לעצמי שהקשר שלנו הופך למשהו יומיומי ושאולי אנחנו יוצאים.
היא חשבה את אותו הדבר אז הרגישה צורך להגיד לי שלא.
היא באה אלי הביתה, כולה מעורערעת.. "הכל בסדר?" אני שואל
היא מספרת לי כל מיני דברים, "אבל מה קרה?" אני ממשיך..
היא סיפרה על היום שלה בעבודה ומה הוא אמר לזאתי וזה עשה ככה..
אז המשכתי "כן אבל.. מה קרה?.. את רועדת.." עשינו קצת תרגילי נשימה, היא ביקשה יין (הביאה איתה בקבוק) מזגתי לנו, התיישבנו ואז היא פתחה.
מרגישה שהקשר שלנו לא הדדי.. לא רוצה לפגוע בי וכל מיני בולשיט כזה
אמרתי לה "כפרה את לא רוצה הדלת שמה, את רוצה אני פה"
היא אמרה שזה לא מרגיש שיוויוני בתחושות..
אז אמרתי "למי אכפת?" ושלא תתיימר לדעת מה אני מרגיש.
היא לא יודעת איך היא מרגישה וזה בסדר.. גם אני לא יודע איך אני מרגיש =
וזה קצת חבל.. אני יודע מה אני מחפש אז אני לא משחק משחקים
כניראה שהראתי את זה אז היא מפסיקה לשאול את עצמה "האם הוא רוצה אותי?"
ומתחילה לשאול את את עצמה "האם אני רוצה אותו?".. וזה בעייתי...
בכל מיקרה היא חשבה שהשיחה הזאת הולכת להיות ממש דרמטית.
זה לא כזה דרמטי, אנחנו אנשים בוגרים ושתעשה מה שטוב לה..
רק שלא תזיין לי תשכל עם משפטים כמו "אני לא רוצה לפגוע בך.."
לא יודע, סתם היא אוכלת סרטים.. זה מבאס לשמוע.
היא גם דיברה על זה שכל החיים שלה היה לא טוב ותמיד היה בן זוג וזה היה נורא דרמטי.
עכשיו זאת פעם ראשונה בחיים שהיא רווקה ושטוב לה
אני ראיתי בזה משהו טוב, הינה היא בת 22, עומדת על 2 רגליים וההורמונים מפסיקים לשגע לה את המוח..
אולי עכשיו היא מסוגלת לייצר זוגיות טובה
אולי היא רוצה לחוות את זה שהיא לבד וטוב לה..
אולי היא מרגישה שהיא מפספסת, אולי זה פומו
כך או כך היא מבולבלת ו... ניראה מה יקרה עכשיו
אני במיץ הרווקות מלא זמן, סגור על עצמי, יודע מה אני מחפש.
לבטח זה מבלבל אותה שאני מראה נכונות וחיזורים. אין לי כוח למשחקי כוחות.. לשטויות.. זה כל כך לא מעניין.
מה זה לא רוצה לפגוע בי?.. אני אעשה מה שטוב לי, תתרכזי במה שטוב לך..
מן הסתם שזה לא פוגע בי להיות איתה.. או בדיוק: להיות עם מישהי שלא סגורה על האם היא רוצה אותי
משפט מעצבן ממש
מלכתחילה היא יוצאת איתי כי אני מעניין אותה כמו שהיא מעניית אותי.
אז מה נסגר???? אייייףףף זה מציק!
;){kind=link}