מסוף הלימודים ועד העבודה של אחרי חלפה לה שנה
שנה שייסרה אותי, שנה של דריכה במקום ללא התבטאות של צמיחה
וכל הזמן עודדתי את עצמי שזה בסדר שזה נגרר ככה
"למדת רק שנתיים, זה זמן של חצי תואר.. וחוץ מזה, אתה לומד המון גם עכשיו!"
סוף סוף פירות.
שנה של תהיות על מקצוע לחיים
שנה של להסגר על אנימציה
שנתיים לימודים
שנה של לשחות נגד הזרם בתעשייה
לפני חודש הגשתי מועמדות לחברת הייטק של סריקות תלת מימדיות
קבלתי שיעורי בית קשים והחלטתי להתאבד על זה
כי אנימטור טוב לא היה לוקח את העבודה הזאת, ואני יודע שאנימטור מתחיל לא יצליח
אז נתתי 100% מעצמי, את הימים והלילות.. והצלחתי!
אתמול הייתה ישיבת צוות ראשונה והבנתי שאני נחוץ להם הרבה יותר ממה שחשבתי
גיליתי שהידע שלי במקצוע לא טריויאלי בכלל
לצוות היו המון שאלות והפתעתי את עצמי כשעניתי על כולם
וגם..
שאלות לעתיד מתחילות לקבל תשובות
רעיון מתהווה לתוכנית רעועה ומלאה חורים
ויאללה עם זה אני שט
עם הזמן נרכש הידע הנחוץ להבין מה עלי לעשות כדי להגשים את חלומותיי..
וגם ההבנה של מה הם חלומותיי?
את השלבים להשגת המטרה אני בונה אחורנית, מהסוף ועד היום.
וכשמגיע להיום..
בערפל של לפנות בוקר יצאתי עם סירה למים,
חותר בתשוקה אחרי הפנטזיה על ארץ הלא נודע
והינה אי באופק כתום
עוד לא עכלתי את זה..
אין יותר עבודות מזדמנות מזדיינות!
זה נגמר.. סוף סוף נגמר!
פשוט ככה
אני אדם מבוגר עכשיו?
כל חיי עשיתי משהו ובמקביל עבדתי בעבודה מזדיינת
"אם תעשה את מה שאתה אוהב לא תעבוד יום אחד בחייך"
חיי השתנו לתמיד
(פוסט ראשון בזמן הווה [= )
;){kind=link}