31/5/2017 12:52
זאת בסך הכל הפעם השנייה בחיי שהרגשתי קרוב למוות (מחוץ לצהל) , עשינו תאונת דרכים.
נסעתי לאחי בת"א ומשם יצאנו ביחד לחג אצל הדודים. אנחנו נוסעים בעיר, לא כזה מהר. ופתאום צומת עם רמזורים מקולקלים.. אחי ממשיך ישר כרגיל ופתאום רכב אדום מגיע לצומת. קלטתי אותו מגיע כשהוא התקרב למעבר חצייה ולא האט. איך שהרכב דרך על המעבר חצייה ללא האטה כבר אמרתי לאחי "הרכב.." שני הרכבים המשיכו לנסוע וגם אחי לא האט. ראיתי בראש את הנקודה הזאת שבה אם שני הרכבים לא דופקים ברקס עכשיו אז תהייה תאונה, ואז העברנו את הנקודה. צעקתי באימה "אימלה!!!".. מיד ישרתי את הצוור, הקשחתי את כל הגוף ו.. היכון לתאונה.
גם אחי השתתק, נפלה כזאת שתיקה ברכב ו2 הרכבים המשיכו לשוט בדממה למפגע שאי אפשר לעצור.. בבוום!!! נכנסו בנו מצד ימין, אני חוטף פיצוץ לא נורמאלי בצלעות והכל לבן.. הכרית אוויר הלבנה נפתחה, עשן לבן, השמש מסנוורת והאוזניים מצלצלות. ממש סוריאליסטי. אני לא מצליח לנשום ונאנק מכאבים כשאחי שואל "נפגעת?". כל מה שנישאר לי זה להנהן לו. לזכותו יאמר שלקח לו 2 שניות לשלוף את הפלאפון ולהתקשר למד"א.
לאט לאט אני מצליח בכוח לדחוף עוד נשימה ועוד אחת.. כמו שהיינו ילדים וחוטפים כדורגל לבטן ואי אפשר לנשום לכמה שניות.. זה הרגיש ככה רק הרבה יותר חריף ולכמה דקות. אנשים התאספו, ומישהו התחיל להשפריץ עלי מים -_-"
אני יושב ולא זז, עדיף לא לנסות בכלל, מנסה לנשום במשך כמה דקות. אני לא מרגיש את היד והיא מלאה בדם.
כל הגוף כואב אבל אי אפשר לדעת מה קרה. את היד השנייה אני מכניס מתחת לחולצה, מלטף את כל החצי צד שנפגע מחפש דם.. לא מצאתי, זאת רק היד.
מתישהו אמבולנס הגיע.. זה הרגיש כמו כמה דקות אבל כל האירוע לקח חצי שעה בערך. כל שאר היום הייתי אפאתי, והזמן עבר ממש מהר.
עכשיו אני שבור כולי.. מלקק את הפצעים אצל ההורים
BUT I'M OK!
;){kind=link}