24/10/2014 06:03
נאקסט סטופ ברלין!
נפרדתי לשלום ממדליין. אני על אוטובוס, נסיעת לילה לקופנהגן לבלות שם יום, בדרך לגרמניה. עם כל החבורה נפגוש את ליעד הגבר שאותו אוהב כמו אח, וקריסטיאניה - המקום הכי מושלם בעולם ואשכרה חופשה אמיתית עם הח'ברה.. אני לא אוהב לכתוב זכרונות רעים אבל באמת בחור אחד בחברה היה ללא ספק הבנאדם-שהכי-לא-הסתדרתי-איתו-בעולם-! לא אפרט, רק אגיד שהוא זכה לכינוי המן הרשע בידי חברי הבית והוא נישאר בנורווגיה ואני לא! ותאמינו לי שאני הבנאדם-שהכי-קל-להסתדר-איתו-בעולם-!.. סוף כל סוף השתחררתי מהעול של הבנאדם הזה.. ועכשיו אנחנו באוטובוס רק חברים טובים! כמה אהבה רחשתי לאנשים כאן.. לא בא לי לעזוב את החברה.
על מדליין לא סיפרתי יותר מידי כי ידעתי מראש שזה קשר זמני.. והינה הוא ניגמר. אבל הוא כן היה משמעותי למרות שהיה זמני.. או שלא?..
''כמה פעמים בחיים שלך עשית אהבה?'' ''....... אף פעם.....'' ''תודה על הכנות'' נזכרתי בשיחה עם בחור גאה אחד שהיה בטוח שאני בארון. אף פעם לא עשיתי אהבה. אף פעם לא היה סקס ואהבה מלאה ביחד.. או שהיה רק מצידי.. זה עדיין לא זה, אבל זה היה הקשר הכי הדדי שהיה לי בחיים. היא נורא מזכירה לי את החברה הראשונה שלי.. כל מיני התנהגויות ומצבים.. אפילו אותו ריח של סבון פנים!
ההיא שהעבירה אותי גיהינום טירונות בקשרים, קשר כל כך לא יציב וקשה שזה לימד אותי הכי טוב. אוסיף לזה ניסיון, התבגרות והתפתחות ריגשית וקיבלתם יין משובח בן 22 שנה. אני שמח על הקשר עם מדליין כי הרגשתי שפתרתי איתה הרבה בעיות שהיה לי עם החברה הראשונה שלי. בעיות שלא הצלחתי לפתור ועשיתי רק טעיות בחוסר הבנה שהפכו לפיצוצים. עם מדליין תמיד הגענו לפתרונות והתעקשו על הקשר. כשהיו דברים שהפריעו לי חשבתי 3 פעמים איך להגיד את זה. הפכתי את מדליין לבנאדם גדול יותר והיא רק ממשיכה לגדול. זה נותן לי סיפוק. חבל שזה היה כל כך קצר, רק שבועיים. אני לא חושב שזה הסוף שלנו ヅ. הבעיה שלי זה שלפעמים אני מרגיש שיטחי ברמת על! כי אני יודע שאם היא הייתה נראת נורווגית מושלמת כמו שאני אוהב באמת, לא היה לי שום ספקות לגביה ובטח הייתי בוחר להשאר בנורבגיה עכשיו. כי אני יודע שלה אין ספקות לגבי..
תזכורת עצמית: כשיש לך חברה אל תשכח להקדיש זמן לחברייך.
12/11/2014 17:20
ברלין here i. lcome 2#
זה מרגיש כאילו יש לי זמן לכתוב רק בנסיעות. זה מצחיק כי הייתי בברלין עכשיו שבועיים ואז נסעתי לאוסלו לבקר את מדליין ועכשיו אני כותב לכם שוב בנסיעה לברלין! מה אני ככה מזניח את הבלוג? אני צריך למצוא יותר זמן לכתוב ヅ
בוא נדבר קצת על מדליין. בשבועיים האלו שלא התראנו היא עשתה לי את המוות. היא לא הולכת לישון בלי שהיינו מדברים בסקייפ. היא תמיד זמינה לדבר והיא תמיד רוצה. שיחה בסקייפ צריכה לקחת 10 דקות. להגיד לה כמה שהיא יפה, לספר לה על היום, לשמוע את שלה ונשיקה וירטואלית על המקלדת.. אבל היא מנסה להרגיש אותי דרך המחשב.. רוצה לחבק אותי ולשכב בזרועותיי. זה לא אפשרי! גם אני רוצה אבל זה סתם מעיק. אז השיחה מתארכת מאוד.. ואני מתייאש, וצריך לישון או לאכול או לעשות משהו או גם סתם ככה לא בא לדבר 3-5 שעות בסקייפ!
והיא נעלבת ואז רבים.. היא ממש מקשה עלי לאהוב אותה. והיא גם לא כזה מושכת אותי... בקיצור, אין לזה עתיד. אני רוצה להפרד ממנה אבל היא כל כך מאוהבת בי שאני מחכה לרגע המתאים. עכשיו ביקרתי אותה כדי לראות אם טוב לי איתה במציאות, התשובה היא לא. אחרי שהיא תחזור מהביקור שלה בברלין זה יגמר ביננו. אני אגיד לה שזה בגלל המרחק והזמן או משהו :-/
13/11/2014 18:43
ילדים אבודים
יש להם הכל ובכל זאת אין להם כלום.
הם כל כך מושלמים שהם אשכרה מנסים להשיג את זה. לקלף מזה ולנקות ולדלל, שזה בסופו של דבר יוצא להם ההפך כשבסוף הם נישארים לבד בפיסגה. הכסף והיופי אצלם להוכיח שהם צודקים. אבל הלב רקוב והיומיום עבדות. הם נולדים עם כפית זהב וגם כל השאר עשוי מזהב שהבועה שלהם כל כך גדולה שהם יכולים אפילו להזדקן ולמות בתוכה. היא פשוט לא מתפוצצת. הם כל כך בודדים ומשועבדים. מעולם לא ראיתי אומה כל כך מכופפת. גזעניים בטירוף ובודדים מאוד. האינדיבידואל מחוסל, כולם מתנהגים אותו הדבר, כולם מתלבשים אותו הדבר כולם באותו מסלול חיים. אין להם מושג באוכל ומזה זוגיות. תרבות האונס בשלטון, אין דבר כזה ידידות שלא זיינת. הגבר הוא שמוק שיכור מוצלח בחליפה שמנסה רק לזיין, האישה מטומטמת. לאוכל יש טעם של חרא והוא יקר פיצוצים!
כשהם שותים הם מתהגים כמו חיות כי זה הזמן היחידי שבו מותר להתבטא. פייסבוק ואינסטגרם, כסף, מסיבות ומלא חברים יותר חשובים מאנשים לחיות ולאהוב. זה מאוד מאוד חשוב שיהיה לך מלא חברים, שתצא למלא מסיבות ושגם תראה שאתה נהנה!
אין להם מושג מה זה חיים, להתמודד עם מצבים או להתבגר. הם בשוק מכל הפתעה קטנה. בעצם הכותרת צריכה להיות ''המדריך הקצר לנורווגי המתחיל''
כשהגעתי לגרמניה נכנסתי למעלית ומישהו אמר לי ''שלום, בוקר טוב..'' לא הבנתי, חשבתי שאולי משהו לא בסדר, כמעט שחכתי שאני לא הבן-אדם היחידי עולם, כזה שנולד לאדם ושיכול למות. הוא גם חייך! לא חיוך של לחץ עם זיעה קרה של ''מה הולך לקרות עכשיו?!''. אלה סתם חיוך. לפעמים זה מרגיש שכשאני מתקרב אנשים הם רק נותנים מצמוץ עם חיוך, שעושה כאילו הם לא ראו אותי שאומר ''אוי לא! הוא לא לבן! יש מצב שהוא ידבר אלי!! איפה כפתור המצוקה שלי שיגיעו שני ארים חמושים לקחת אותו?!? (ועוד אחד לאגף מאחור)''
קצת סיפורים בלי טקטק לטקסט:
אני פונה לאדם בן 60 ברחוב בלי ששם לב אלי ''exuse me sir'' תגובה: עם מבט של רצחת את כל המשפחה שלי והינה הגיע תורי ''NO THENK YOU!!'' ורץ להסתתר בבהלה מאחורי אישתו. מה לעזאזל?...
אני פונה לאדם יושב שלא עושה דבר (אין לו תירוץ לא לענות). ''סליחה מה השעה?'' תשובה:...... . תשובה לתשובה: ''אתה יודע, אני לא אעלם אם תבהה מספיק.'' ''מה???.. אאאה! היי! אפשר לעזור?''
הולך לבית קפה המוכרת נלחצת ומצמצמת מילים כמה שיותר. אין האלווו, אלה הי קטן הכי שאפשר בקול גבוה וחלש, ובמקום ''במה אוכל לעזור?'' אקבל רק סימן שאלה. מה שהופך במקום שיחה בין שני אנשים ל: ''הי?'' מעיין ברכת שלום עם סימן שאלה בסוף שנישמע כמו גרביל ברגע שמתיישבים עליו (לא בכוונה כמובן)
יושב במסעדה עם מדליין והשיחה נהיית אינטימית מידי לשולחן הגדול שמפריד ביננו. אני לוקח את הכיסא ומתיישב לידה. המלצר מגיע ובגמגום אומר ''אדוני, אתה לא יכול לשבת ככה במסעדה'' תשובה ''למה?'' המלצר בורח. מדליין צוחקת. אחרי 5 דקות חוזר עם המנהל ''אדוני אתה צריך לשבת במקומך'' תשובה: אני רוצה לשבת כאן יש עם זה בעיה?'' תשובה לבלהבלהבלה: '' זה מפריע לשאר הלקוחות'' אני: מרים את הראש ושואל את הסובבים ''מפריע למישהו שאני יושב כאן?'' שקט... הבעלים הולך. מדליין עפה על הקטעים האלו חח
אחרי זה, באותו מסעדה, שחכתי את התיק מתחת לשולחן, אני חוזר למסעדה וקוטע שיחה של 2 בנות שהתיישבו במקומנו ''סליחה אני חושב שהתיק שלי מתחת לשולחן.'' תגובה: בלחץ של מטען חבלה הן מעיפות את הכיסאות אחורה ודוחפות את הראש מתחת למפה. תגובה: דה פאק?... מושיט יד מתחת לשולחן ולוקח את התיק. הן יוצאות ממתחת לשולחן, דופקות חיוך ענק וצוחקות. אני:.... מסתובב והולך ''מה נידפק עם המדינה הזאת..''
במסעדה אחרת: מזמין מנה, טעם של שערות תחת, מחזיר את המנה. המנה מופיעה בחשבון, הבעלים: ''אנחנו ננסה להשיג את המלצר שלכם בטלפון כי שאלתי את המטבח והם לא קיבלו שום מנה חזרה מכם ואם הוא לא יענה ולא תסכימו לשלם אני אצטרך לקרוא למשטרה. אני: שם על השולחן את הסכום של החשבון של האוכל בלי המנה שהחזרנו, קם והולך ''נסה לעצור אותי.'' מדליין מפוחדת אוחזת בידי.
3/12/2014 12:16
פרה פרה
שלחתי את מדליין על מטוס הביתה אבל לא לפני שחתכתי איתה. לפני חודש היא מפתיעה אותי עם כרטיס לברלין וגם לא יכולה לבטל לא משנה איזה תירוץ אני נותן לה. אז חיכיתי.. ואז היא הייתה פה שבוע ומה זה היה נותן להפרד ממנה כשהיא חיה בחדר שלי?.. אז עכשיו חתכתי את זה כי היא התחילה לשאול על תאילנד ובדקה כרטיס טיסה לישראל ''סתם לדעת מחיר''.. לא נפגשתי עם אנימה ולא דיברתי איתה בזמן הזה. כניראה שהייתי יוצא איתה אם היה לי הזדמנות בשבוע הזה אבל לא חיפשתי אחת כי עדיף ככה. שקארמה לא תזיין לי תצורה. ^^''
אני לא בוגד, אבל כבר אמרתי.. מה זה חשוב אם אני מתחיל עם מישהי אחרי שאני נפרד מהחברה שלי או לפני?.. סיים שיט. בכל מיקרה זה יצא ככה ולטובה.
סיימנו את זה בטוב, היא לא הבינה מאיפה זה בא ולמה, הסברתי לה והיא קיבלה. היא מאוהבת בי אבל הפתיעה אותי לטובה בתגובה. זה לא להתראות, אני אוהב אותה אבל כבר לא כמו שהיא רוצה.. היא כניראה תבוא לבקר מתישהו בישראל.
5/12/2014 03:56
חברת מניוקי ערס
"אין אתם פשוט לא מבינים!" הוא אומר ומניד את ראשו לצדדים כשהוא מנסה להסביר לנו מה זה בוס בחברה אחרת. אנחנו החיילים הטריים שהרגע השתחררו, לא עבדו באף עבודה רצינית בחיים שלהם, קפצו לחפש עבודה מהנמל למקום שאין בו צהל. "הגענו לפה, ללא ניסיון של חרא!" כמו שהוא מתאר את זה.. בקיצור, הוא חושב שאנחנו לא מעריכים אותו כבוס.
תשמעו:
"בעבודה של אחרי הצבא אתה כנראה יושב במשרד כל היום ושומע טמבלים מדברים על זבל כל היום ומציקים עם מילים לא מעניינות ואוטובוסים ואוכל זבל ופלאפונים ובלאגן וטרור ויוקר מחייה וחרא!.. ופה אתה יוצא כמו צייד כל בוקר מהבית למרכז פאקינג ברלין בגרמניה! (והוא עוד צוחק) להתקל ביצורים הכי הזויים שתראה בחיים שלך (הוא רציני) בעבודה הכי חופשית שתהיי לך בחיים! (הוא דופק על החזה עם עיניים בורקות, נושך שפתיים ברצח) שלך-בחיים!."
אאה, והוא אומר את זה עם הג'וינט ביד. הבוס שלי, יושב איתי כל ערב ומפרק ראשי באנגים בכד של מלאך המוות.. הוא שונא אותו אבל זה היה הבאנג היחידי הכי קרוב והבחור לא סבלני מילימטר.
אז הוא קנה את מלאך המוות.
בקיצור. תשמעו.. אני בפאקינג ברלין עושה חיים. הבוס שלי הפך לאחד החברים הכי טובים שלי. הוא ישן איתי, אוכל איתי, עובד איתי ובתכלאס לפעמים אני עושה יותר כסף ממנו. D=
הוא מעביר לי את הג'וינט "תמריץ לעבודה: מי שיגיש את העבודה שלו של ה58430 עמודים ראשון יזכה בהנחה של 5 ש"ח במקדונאלס. פה זה: כל ציור חמישי 30 יורו מתנה. 150 שקל. ויש כפל מבצעים. וגם שילוש." ותכלאס את הבונוס הרביעי הוא יביא כפול שתיים עם נשיקה על המצח שהוא שמח שהצלחתי להגיע לזה.
עבדת טוב? קבל 50 שקלים. אצלנו זה משהו כמו "אחי, תעשה טובה תיסע עם כל החבורה מנורווגיה לגרמניה ובדרך תעצור בדנמרק להעביר שם ערב מטורף מלא הזיות וחמור בר הייתה שם איכשהו! ומלא מלא סמים סליחה אני סוטה מהנושא.. וסוטה בלי קשר.
והמלון על חשבון החברה וגם מתחלקים עם החברה בכסף של הסמים אפילו.. שם ומביאים לך 50 יורו ככה לבזבוזים.
אאה נכוןן חח שחכתי להגיד, החברה ממנת לי סמים.
בעוד שבחברות אחרות כועסים עלייך אם נתפסת "עישנת אתמול????" כאן מעודדים אותך לזה.. "תעשן עוד תעשן עוד.. מחר תמכור 2 בונוסים ככה! אני אקח אותך לרולטה אחרי זה ותעשה לנו עוד 200 יורו ונלך כולנו לארוחה"
אני באמת אוהב את החברה הזאת. ^.^
הבוס שלך סומך עלייך בתחום האמון והוא מפקיר אצלך את הכסף שלו? בטח הוא נתן לך איזו משימה שקשורה לכסף של החברה. אצלי.. הבוס שלי לוקח אותי לקזינו ומתבאס עלי שיש לי רק 30 ארו. אז הוא נותן לי עוד מאה ואומר לי שהוא סומך עלי שהוא משקיע עלי כסף. אני טוב בקזינו, יש לי שיטה שאשמור שאשמור אנונימית וכל יום אני מוסיף לנו 50 ארו למשכורת. רגע.. מוסיף? כן מוסיף. 150 שקל כל ערב תוספת בקזינו. לא 15, 150. הבוס שלי נותן לי 100 יורו, 500 שקל כדי שאכניס אותם למכונות ואשחק איך שבא לי כי הוא סומך עלי שאני יותר חכם ממהמר. ככה.
הבוס שלי נותן לי חדר משלי בדירה בברלין ומסכים לי להביא את החברה שלי מנורווגיה לגור אצלנו בחינם ומסכים לי לקחת את השבוע הזה חופש??? וכאן יום חופש זה לא לראות טלויזיה וסידורים. אצלנו שבוע חופש זה שבוע בברלין לכל דבר. אתה אפילו כבר מתמצא ודובר גרמנית קצת אז אתה במה זה יתרון על חופשה שבוע בברלין! חח.. וזה יום חופש כאן.
"מעניין מה תגידו לחברים שלכם כישאלו איך הבוסים.." תכלאס, מי מכיר מישהו שיגיד על הבוס שלו שהוא גבר רצח?..









