עוד 3 שמירות!

5/6/2014 06:55

הינה אני יושב בש.ג ב6 בבוקר ובטני מתהפכת. לא הסרתי עין מהשער בעודי צועד אחורנית, לעבר החדר שומרים, שם אכסנתי כיכר ושקשוקה מארוחת הערב (בלי הביצים). הרי הסגנית הידועה בשמנותה המאותגרת רק על ידי דרגתה (וגם זה שנוי במחלוקת), בדרכה לכאן. בזריזות ותוך כדי ספירת שניות חטפתי את הכיכר בעודי מדמיין את השיחה עם הסגנית, שמארפי עוד יתזמן את בואה ב7 שניות העדרותי. המשימה הושלמה ללא תקלות ושבתי למקומי. כעת אפתח שולחן עם ידידי הנמלים, יתושים ובדלי הסיגריות, משפחה מאושרת. הלחם התגלה כרטוב, ומסריח.. מזכיר לי את האק.. לא חשוב...

אז התחיל דיון גופני-רפואי-מוסרי. הבטן אמרה לאכול, המוח ביקש רחמים. הכרעת הקיבה איחרה לבוא בשל ערעור כשהמוח הציע לפרוץ לחדר אוכל.. ידיים נלחצו והרגליים נשלחו. ''GodIsAWoman...." "GodIsAWoman..!! לאן אתה הולךךךךךך???" כל צעד נעשה כבד יותר עד לעצירה מוחלטת כנזכרתי שכבר התבגרתי למען להסתדר בעולם והגשמה עצמית.. וחברים. חרתי למקומי, מה עכשיו קארמה?

בדרכי חזרה לש.ג ראיתי מחוץ לבסיס במרחק 40 מטרים משאית של מאפיית "ברמן".. מאז 1875.

אני לא יודע מה הם שמים בלחם שלהם אבל הוא בטוח נשמר יותר טוב משלי. אז יצאתי בחיוך לעבר המשאית. חייב להיות שם לחם, אני לא מדמיין את המשאית. נכון???..ואם המשאית שם, היא מלאה בלחם! למה שיהיה בה עוגות או כל מיני דברים לא רלוונטים במקום כזה בשעה כזאת? נכון?!?!?!?!

בעודי צועד בשמחה היה לי קשה להתנתק ממשחקי הכס שראיתי ב5 שעות האחרונות (עונה 2, פרק 10) ועלה בראשי מחשבה אחת: "בו נשדוד אותם!" "איי! כמו פיראט אמיתי" וכך קרה שאני רץ לעבר המשאית עם עין סתומה, מדי צה'ל ומנופף בM16 כמו מזרח תיכוני אמיתי.. רק שבניגוד לרוב הפעמים שאני עושה פרצופים מאחורי אנשים, הפעם נתפסתי.. ומיד עברתי להליכה איטית בפיהוק. קצת איחרתי בתזמון כי הדודן שם נבהל ממש. פה התלבטתי. כבר ראיתי כיצד אני מסתער על המשאית בקריאות פיראטיות למדיי, מדמה את בקבוק המים לרום שממנו אשתה ואת הפקק אעיף בנגיסה, בשיני תופס כיכר ובורח על נפשי. אבל אז נזכרתי שהחלטתי להתבגר למען שלא יתלו אותי כמו את סאדם חוסן בעודו ממלמל ונקטע על ידי החבל שעל צווארו "זה צדק ז...?"

אז חייכתי והסברתי בנימוס שכיכר לחם תביא לשלום עולמי בגופי אה הסגנית בשער...

בעודי מודה לדודן שהעניק לי בחיוך כיכר לחם לבן, זול ומעובד, במקום את הלחם העעעשיר השחור ומלא פצעוני בגרות שכניראה יועד לאנשים לבנים כי זה רק הגיוני שהלבנים יוכלו את השחור והשחורים את הלבן, הבנתי למה מארפי נתן לי למצוא את הגלידת פסיפלורה במקפיא שבמחסן. כי בזמן ה52 שניות שבהם ניסיתי, נכשלתי והצטרפתי לשורה של ראשי ממשלה שלא הצליחו להוציא חיוך "כנה" מדודן אמיתי משוח בחומוס ועוד הערה גזענית מעצבנת, הסגנית הספיקה להגיע לשער, לחכות, לצפור ולקבל דודה לגלידה, פיצה ושקשוקה (עם ביצים). ביננו, כבר היה לה דודה מהנסיעה אבל השקשוקה התווספה לרשימה קצת לפני שצפרה. בזמן שאני צועד לעבר השער הרעוע שהתרעה ממספר פעמים הלא המבוטלים שעליו רכבתי בזמן שנסגר, חשבתי אולי לחלוק איתה את השקשוקה ובכך נסגור את העניין. אבל ביצים יש לי רק 2 ואני מקווה לסגור את האירוע כשהם במקומם ובכלל אם כל זה היה מלחמת עולם אז עכשיו זה מלחמת הכוכבים, ומה הסיכוי של ארץ נגד השמש?

את השער פתחתי והוספתי "בוקר טוב מי ליידי" והיא דפקה נחירה כי אולי חשבה שהתכוונתי אלייה.. "אתה רואה משחקי הכס בשמירה?" היא סיננה מפיה.. או שזה היה מבין הסנטרים שלה או שזה היה רק גזים שעברו מוטציה בדרך החוצה (מי בא לראות Xמן?). "בטח" עניתי וקניתי קותלי חזיר על הדרך.. או שזה היה הלב שלה. אני חושב שהיא חייכה כי לא הרחתי משהו מסריח ואז היא המשיכה בנסיעתה..

~el fin~

3>