עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

אופטימי קיצוני [=
אנימטור
בעל חוש הומור ילדותי מפותח P=
בקיץ טיולים, בחורף כרבולים
גיטריסט
גיימר
היפר אקטיבי
הרפתקן
חיי בין השוק למטבח
טיפוס זוגי
ילד טבע
משקיען
סטלן קל
קוף משוגע
חברים
אחת שיודעתIM ALedyaGeminiנערת הגורל
מתעב עד עומק נשמתי
אוכל זבל
זמרים בלי להקה
לבהות בטלויזיה
לעמוד בתור
סיגריות
פוליטיקה
תאורה לבנה
דמויות&סיפורים
התפתחות אישית

שבועיים לשחרור

09/02/2018 00:11
God Is A Woman
25/5/2014 07:50

לירות לעצמך ברגל

יום שבת בערב.. ב2 מתחילה שמירה אחרונה להשבוע, אחרייה שבוע חופש. אחרי זה שבוע שמירות ובראשון > משתחרר.

אני מגיע לבסיס אחרי משמרת כפולה.. הגעתי לבסיס שפוך. עברתי בבית כדי לדחוף לפה משהו שהוא לא פלאפל ולארגן תיק לירידה למרכז ולקבן.. 3 שעות בבית וטרמפים לבסיס. אני מגיע מת מעייפות, אחרי שבוע בלי שינה. מגיע לבסיס, נכנס לישון סוף סוף ב1 בלילה.. שעה שינה. קם כמו גופה לש.ג.. לא חושב פעמיים ומסדר לעצמי "מיטה" מהאפודים והשחפץ המסריח על הריצפה, בתקווה להמשיך את החלום ממקודם. מחסנית בגב ומחסנית בכתף.. עוד בליטה של הקסדה בצד הגוף וריח משוגע של אבק ובדלי סיגריות. אלף נמלים, הרגליים של השומר השני מעליי על השולחן. במצב רגיל בחיים לא הייתי ישן שם. אבל גרגמל צודק, אני נראה מפונק פצצות אבל אני פשוט מוציא את ההכי טוב שיש לי. כמו הדוגמא שלו שאני לא מתפשר על חדר שינה מפואר עם מזגן, ומזרן הכי טוב, אבל אם אין כלום אשן על הריצפה בלי תלונות.. בעצם על השטיח. אז אני נשכב שם, ואומר למאבטח השני, ששומר מ12 עד 4: "תעיר אותי אם מישהו מגיע ולפני שאתה הולך". ב4 הוא מעיר אותי ואומר לי שהוא הולך. פה הייתה הטעות שלי, לא קמתי, לא חשבתי בצלילות והמשכתי לישון. הוא עוד אומר "שן עם עין אחת פתוחה כי המפקד תורן יצא לסיור והוא עוד לא חזר". לא קמתי.

 

ב4 וחצי התעוררתי מרעש מנוע שככל הנראה חיכה לי שאפתח את השער.

הדבר הראשון שעשיתי היה לקפוץ לחלון של הבוטקה כדי שיראה איזה ער אני. כמה שניות של התאפסות ואני בא לצאת....................... איפה הנשק...... .....? ...... .... הנשק אצלו........ אה......

 

 

אוי לא..

אוי לא... ...

....

....

........

אוי לא.

 

 

התרוצצו בראשי אלף מחשבות.. המוח הקרימינאלי שלי נכנס להילוך מהיר: עשרות תסריטים שלא ישברו קופות ותשובות לשאלות עם חורים שיפילו אותי. אין מנוס, נתפסתי ישן בשמירה והנשק לא עלי. הפקרתי שמירה, הפקרתי נשק. אין מנוס.

דאמיט... איך יוצאים מזה?... מה אגיד? מה אעשה?.. רבק עוד שבועיים משתחרר!!!!

רבק!

רבבאאקק!!!?!

 

יצאתי אל הרכב, זה היה המפקד תורן, הוא בטח יושב ברכב עם זיקפה מהתרגשות.. טוב, קדימה, אתה כבר יודע איך עושים את זה. show time

 

"אתה ישן בשמירה"

סליחה לא התכוונתי, קרסתי מעייפות. אם הייתי רוצה לישון הייתי נשאר בחדר

"אם כך למה לא הודעת שאתה לא יכול לשמור?"

(רציני כאילו? טוב) לא הודעתי כי אין למה, היו אומרים לי לשמור בכל זאת, אני מרגיש שאין לי גב, לאף אחד לא איכפת ממני. אני מבקש לרדת משמירה ב5 בבוקר כדי להספיק את האוטובוס לאוגדת עזה ולא מרשים לי כי אין סד'ק.. אז פתאום! יהיה??.. וגם אם הייתי מודיע שאני לא כשיר לשמירה היו מוצאים לי תשובה אחרת.

"מה לך ולאוגדת עזה?"

(יש! הוא בידיים שלי.) יש לי תור לקבן שם.

"למה שם?? אתה משרת בצפון, יש פה קבן"

שירתי בנח'ל ואני עם אותו הקב'ן שנתיים. פתאום אני עובר חיל אז אחליף קבן? קבן זה לא רופא, זה בנאדם. אז חתמו על כל המסמכים ואני ממשיך איתו.

"איך זה שהמפקד שלך לא מכיר את זה?"

הוא כן מכיר את זה. מידי ימי ראשון ומאז שאני פה זה ככה (שקר זה כל ראשון שני, פעם בשבועיים, בשבוע שאני לא שומר). אני תמיד מנהל את זה אל מול הקצין תורן, הפעם הוא הפנה אותי אלייך, המפקד שלי בטח שכח (חח).

"איך זה שאני נכנס לוקח לך את הנשק ואתה ממשיך לישון"

(בונא הוא מקל עלי.. אולי תשאל אם אני רעב על הדרך, זמן לנאום) אני מצטער לא חשבתי שארדם ככה. אני פשוט גמור מעייפות. אני כל השבוע עובד ושומר. אני לא מספיק לישון בכלל.. אני עושה יומיות ולא רואה את הבית כי אני לא מספיק להגיע אליו.. חיי על פלאפל ולא אוכל בחדר אוכל כי אני צמחוני וכל מה שיש לאכול בעבודה, בתקציב שלי, זה פלאפל. אני צריך לעבוד כדי לשלם את השכר דירה והמעסיק רוצה שאעבוד הרבה או כלום בכלל. אמרתי לשומר השני שאני לא יכול יותר להישאר ער ושיעיר אותי לפני שהוא הולך. הוא לא העיר אותי. (היי לא השקרים..)

"למה הנשק לא עלייך?"

הפוך! הנשק היה על השולחן והרצועה השתלשלה לי מעל הראש.. כניראה שזזתי או משהו.

"מתי אתה משתחרר?"

עוד שבועיים.

 

(זהו? סיימנו?.. נצחתי? נו אין סטטוס יותר מסכן משלי, אתה חייב לוותר לי.)

"הקפצתי כיתת כוננות והתקשרתי למפקד שלך"

(נו מה אתה דפוק?!?? סעמק ערס!)

 

מה אעשה מה אעשה מה אעשה?...

הכיתת כוננות מגיעה.. אני לא יכול לעמוד פה עם השומר השני שהיה איתי מ2 עד 4 (עזבו את זה שהשומר של 4 עד 8 בכלל לא הגיע) אנחנו לא יכולים לסתור גרסאות ולריב מולו, זה יהרוס הכל!

תן לי תירוץ לא להיות בשיחה הזאת קדימה!

הוא מתחיל בהרצאות ומשתמ בי כדוגמא רעה, למען יראו וראו. הינה ההזדמנות. בחוצפה אני יוצא בכעס מהחצי מעגל, נכנס לבוטקה וטורק אחראי את הדלת. קדימה לבכות, אסור שאצא מכאן ואדבר ביחד עם השומר השני. הקצין תורן בא אלי לחלון (לא המפקד תורן, אל תתבלבלו) "תצטרף לשיחה"

בשביל מה אני צריך לשמוע את ההשפלה הזאת? (היי אני באמת בוכה)

"בוא, זה לא השפלה, זההההה.... ככה המצב יצא ואתה צריך להיות בשיחה הזאת." אני יושב, לא יוצר קשר עין, רועד, מגמגם.. אני אמנם בוכה אבל כל השאר הצגה.. אני בוכה על החרא של צבא הזה, על זה שאני דופק את עצמי, על הראש המזדיין של הקצינים בנוסח "אז למה לא עשית בלה בלה בלה בלה" מה אני רובוט?? פוליטיקאי?? למה לא התקשרתי לקצין תורן באמת?.. מה אני אעיר אותו עכשיו? כאילו שהוא שם זין.

רבק עוד שבועיים משתחרר אל תקחו את זה ממני, אל תדחו לי את המסיבת שחרור. פתחתי איוונט בפייסבוק, הזמנתי את כל ה80 חברי פייסבוק שלי לסופ'ש בכינרת. באופן מפתיע הרבה אישרו הגעה.. חברים מכל הארץ, בני דודים ואפילו שלושת האחים שלי!

מה עכשיו? בוטל?..


"צא אלינו" הוא אומר והולך. לא יצאתי. השיחה נגמרה והחיילים הלכו. המפקד תורן בחלון "צא אלי" אני מתעכב ויוצא. מפל של דמעות ונזלת, הבעת חרטה ורושם של ילד טוב שהחיים דופקים אותו.

"תשמע אני אף פעם לא שפטי חייל בצהל. ומה שעשית היה חמור מאוד ובלה בלה בלה.." מה עכשיו? המשפט ה15? ריתוק? כלא? תנו לי להשתחרר!




27/5/2014 16:54

עד מתי

סוף סוף יש תשובה לשאלה הזאת

עד ה08/06/14.

לא יניחו לי עד יומי האחרון. קיבלתי 3 ימי ריתוק. המפקד ניסה להתחשב, אבל עם העבר העשיר שלי הוא לא יכל. הוא לא הזכיר את הנשק, לא דיבר על זה בכלל. נשפטתי על שבירת שמירה. כמה פחדתי מהכלא.. כמה אני נמנע ממנו כבר 3 שנים מתחמק על המילימטר ואני עם הראש בחוץ כבר.. ופתאום משפט שמחייב כלא. הפקרה=כלא. כניראה שהחוקים של הג'ובניקים שונים משל הלוחמים.. וזה הגיוני כי להפקיר נשק בקווי אוייב יכול להגמר בפיגוע.. יצאתי בזול. עכשיו צריך לשמור על פרופיל נמוך..

בוא נשים לזה סוף, אבוא לכל ימי הריתוק, לא העדר ולא אצייץ..

עד מתי? עד ראשון הבא

כמה עוד? עוד שבוע וחצי.

 

ומה קורה ביום השחרור? טוב את התחפושת לגזירת החוגר כבר יש לי.. אני עושה מסיבה בסופ'ש השחרור. רביצה על חוף הכינרת.. אין לי תוכניות להשאר בארץ הרבה זמן, אני מתחפף מפה כמה שיותר מהר. אעכל את עצם העובדה שאני משוחרר, אמחק חצי מהספר טלפונים שלי.

ומה הלאה? כבר בחרתי משהו לא מוגדר - חו'ל. אז התחלתי לחפש עבודות בחו'ל כי להשאר לחסוך לחו"ל לא בא בחשבון.. אבטחת שגרירויות לא יקחו אותי כי לא שרתתי כלוחם, סאמר קאמפ יקחו אותי אבל מסתבר שהמיונים הם כמעט שנה, אז נישאר לי לעבוד בעגלות ומכירת ציורים. יש אחד שהציע לי לטוס שבוע אחרי השחרור מכיוון שעכשיו זה הזמן שהאירופאים בחופש. אני חושב ללכת על זה. ניראה לאן זה מתפתח.

 

ואז נעבוד בחו'ל חצי שנה, נטייל עוד קצת ונחזור הביתה.

הביתה........

מה זה בית?.. לאן אחזור?.. אל מי אחזור? שיט הצבא הזה דפק לי את החיים.. כמה שאהבתי את המדינה פעם, לא סתם רציתי להיות לוחם.. לאן אני הולך בכלל?.. למה אני הולך?.. אני בכלל אחזור?.. אשאיר את השאלות האלו פתוחות לעת עתה.

הדסedya
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
הנבחרת
•  10.01 מומין א
•  12.01 מומין ב
•  18.03 מומין ג
•  28.03 סקיילין
•  16.05 אליאס
•  17.06 אבא
•  20.07 שליטת האש והיקום
•  14.09 מר גרגמל
•  01.11 חמור בר
•  16.11 ריוקו
•  30.12 אמא
•  30.12 בלי
מניפסט
זכותו של כל אדם לעשות כרצונו כל עוד הדבר לא פוגע באחר.
לחיות זה אחד הדברים הנדירים ביותר, רוב האנשים פשוט קיימים
נורמאלי עד כמה שאני מכיר זה הרס עצמי וסביבתי מתמשך מיום הבלדי ועד יום מותי.
אני חיי את חיי בניסיון לצמצם את הפער בין מי שאני למי שאני רוצה להיות.
יש 3 דברים שאני צריך בחיים: אוויר,מים ופיפי. כל השאר זה רוצה.
תן את כל מה שיש לך אבל לא את עצמך.
אל תלך נגד הטוב שלך
אנשים אוהבים להתווכח, אוהבים לריב ולא להסכים, אני מסתפק בלהיות מאושר :-)
ואהבת לרעך כמוך!
אנשים זה קל, שחמט זה קשה.
אל תכעס על ההורים שלך, הם עשו את מה שידעו כשגידלו אותך.
אל תנסה להבין בנות, בנות מבינות בנות והן שונאות אחת את השנייה.
אל תפחד לגדול לאט, תפחד להשאר ללא שינוי.
כשהיא נפרדת ממך אמור: "זונה! יהיו אחרות."
אל תשתנה בשביל אף אחת.
אל תצפה מאנשים לעשות את מה שהם לא יכולים לעשות.
לא תתורו אחרי לבבכם, ואחרי עיניכם, אשר אתם זנים אחריהם.
אל תלך נגד הטבע שלך
אל תהייה קורבן
אל תשתף פעולה עם הרוע
אל תעמוד מן הצד
תוכנית היא קו ישר, רצון הוא גל
חיי את חיי בצמצום הפער בין מי שאני למי שאני רוצה להיות
רק אם יש לך אינטרס אישי אפשר לתת המון
אתה לא יכול לא לטעות, לכן טעה! (פועל ציווי).
תשארו רעבים, תשארו פזיזים
אפשר לחבר את הנקודות רק במבט לאחור.
לך עם המוח, אבל תן לאינטואיציה להוביל ושהלב יבחר
.