עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

אופטימי קיצוני [=
אנימטור
בעל חוש הומור ילדותי מפותח P=
בקיץ טיולים, בחורף כרבולים
גיטריסט
גיימר
היפר אקטיבי
הרפתקן
חיי בין השוק למטבח
טיפוס זוגי
ילד טבע
משקיען
סטלן קל
קוף משוגע
חברים
System Meאחת שיודעתedyaGeminiנערת הגורל
מתעב עד עומק נשמתי
אוכל זבל
זמרים בלי להקה
לבהות בטלויזיה
לעמוד בתור
סיגריות
פוליטיקה
תאורה לבנה
דמויות&סיפורים
התפתחות אישית

מצפון

28/01/2018 05:27
God Is A Woman
7/3/2014 06:58

איזה לילה דפוק...

בזמן שהדוד מתחמם אספר לכם מה היה. למרות שאני באפיסת כוחות אני מרגיש שאני צריך לכתוב לכם עכשיו.

 

יום חמישי 00:00 בהחלט הגיע הזמן לישון.. אני קם ב7 לעבוד, אבל סחוגי בבית. השעות של הלילה זה השעות שלנו. הזמן הזה שבו אנחנו נזכרים שאנחנו חברים ששוכרים ביחד דירה מגיע בדווקא כשצריך לישון. אז אנחנו עומדים בכניסה לחדר שלו, ואז בכניסה לבית ואז בכניסה לחדר שלי.. לא יודעים למה, אנחנו נמשכים לכניסות. עומדים שם כמו טמבלים ומדברים. עד שכבר עברנו את המוגזם.

 

03:00 אני נכנס לישון. יש לי 4 שעות, זורם.

 

07:00 קם לעבוד

 

15:00 מסיים משמרת מתישה. כל מחשבותיי הם על המקלחת ומיטה. ואז חמור בר התקשרה, היא מבקשת שאבוא ללוות אותה לסופ"ש בת"א.. דוד שלה יוצא עם רכב וניסע איתו. ממש לא בא לי, אבל אני יאס מן.. ואני אוהב את הילדה הזאת. לא רוצה גם לאכזב אותה.. לאן? "בוא יש מסיבה פיצוץ, 800 מוזמנים".. טוב נו, נזרום..

 

18:00 אנחנו על הרכב של דוד שלה נוסעים לת"א.

 

18:30 אני מגלה שלחמור אין מושג כלום. לא איפה המסיבה, מתי, מי, כמה... איפה נישן?.. אאה וגם היא מביאה חברה איתה, העיקר ש"זורמים". או במילים אחרות, בוא נזרוק את האחריות על כולם. אני כועס על עצמי, כועס על עצמי לא עלייה.. כועס ששכחתי כמה חסרת אחריות היא.. היא... מנצלת אותי? "היי אני רוצה לנסוע לת"א אבל אני הבנאדם הכי חסר אחריות בפלנטה אז מה נעשה?.. אאה אני יודע, בו ניקרא לGodIsAWoman.. הוא כבר ידאג לי להכל!"... היא מנצלת אותי? כי ככה זה מרגיש. בזמן הנסיעה אני הופך את כל המרכז ומתקשר למיליון אנשים עד שמצאתי איפה לישון.. סליחה, לי לא בעיה למצוא מקום. אני צריך למצוא חבר שיסכים לקלוט אותי, אותה ואת הבחורה התורנית שלה. לא באמת מצאתי. אז מי חולק בעול?.. מר גרגמל. לא כי הוא מוכן לקבל אותנו. פשוט כי אין לנו לאן ללכת והוא יקח אותנו גם בלי רצון. קבענו שהן ישנו בחדר של אחותו ואני איתו בחדר, בבית של ההורים שלו. זה לא מתאים בעליל, זה לא נוח, זה לא יפה. "למה אתה עושה לי את זה?" הוא שואל בציניות כיודע שאנחנו חברים טובים מידי מכדי שיסרב. הוא לא גר לבד, זה הבית של ההורים שלו. הרגשתי רע עם זה, אבל זה מה שנקבע. אין מה לעשות. לחמור בר וחברה שלה אין איפה לישון. אז מה אני אפקיר אותה? אלך לבד אל גרגמל? אלך לבד אל אחד החברים האחרים שלבטח היו מוכנים לקלוט אותי ללא 2 אנשים שהם לא מכירים?... זה מכעיס. 

 

20:30 אנחנו בת"א בדירה של דודה של חמור בר. סבתא ישנה בחדר אורחים אז לא נוכל להישאר שם. בינתיים אני מכיר את התורנית של חמור בר, מברר פרטים על המסיבה ומבשל לנו ארוחת ערב. הפתעה, מסיבת לסביות, איזה כיף. הייתי פעם אחת במסיבת לסביות, גם בגלל החמור ושלא שאלתי שאלות. זה היה הדבר הכי דוחה בעולם. מועדון מסריח בדרום ת"א, המוזיקה הכי גרועה שאני יכול לדמיין. יש ללסביות האלו קטע שלעשן זה גברי או משהו עד שהמקום מלא בעשן סמיך וצפוף שחוסם את הראיה, כולן נראות כמו אסירות אסירים בכלא (אפילו עם חולצת פסים)... ואני תקוע בתוך כל זה שואל את עצמי מה לעזאזל אני עושה פה.. או יותר נכון, איך אני אמור ליהנות כאן???.. או יותר נכון.. אני תקוע כאן כל הלילה אז איך נעביר את הזמן הכי מהר שאפשר??? שותה? אז שותה, עדיין לא נהנה.. שיכור ולא נהנה. חרא. 

"לא הפעם זה שונה הבנתי שזה ליין ממש ממש טוב! היא.. צריך לצאת מוקדם כי 800 איש יגיעו למסיבה הזאת!!!"...

 

23:30 אנחנו יוצאים מהבית של דודה שלה אל המסיבה. לא שתיתי, זה סתם חרא. חמור שיכורה כולה, מצחקקת עם התורנית שלה ואני חושב לעצמי.. טוב שיהיה לסביות. גם ככה לא בא לי להכיר מישהי במועדון, אף פעם לא יוצא מזה משהו שיותר ארוך מלילה גם ככה.

 

00:00 אנחנו מגיעים.......... בדיוק. אבל בדיוק אותו הדבר! מועדון סגור, דרום ת"א, המוסיקה הכי מסריחה שאני יכול לדמיין, עשן, יצוריי אדם שהנקראות לסביות. לא כעסתי, שמרתי את זה בבטן והלכתי לרקוד שם כמו אידיוט.... זה החזיק בערך 10 דקות... המוסיקה הזאת כל כך גרועה.. והלסביות האלו רוקדות כמו ילד בכיתה ז' מתלהב שחושב שהוא גבר רצח ושכל הבנות רוצות אותו. שמנות ומכעורות כל כך... באלוהים שזה ניראה כאילו הם מנסות להיות דוחות בכוח. דיי אני לא יכול עם המוסיקה הזאת! תשמיעו לי עומר אדם בלופים בבקשה!... לא עברו 10 דקות וחמור בר כבר נמרחה בשירותים על התורנית שלה. כזאת חמור.. שיהיה לה בכיף. אני כועס רק על עצמי פה. הלכתי הצידה, התיישבתי וצפיתי באירוע החברתי הזה.. משקיף כמו סוציאולוג מתנשא וחושב לעצמי כמה שזה פטתי מה שהולך כאן, מנסה להשוות את זה לסטרייטים וזה פטתי פי 10 רמות...

 

01:00 אני מתחיל משחק שלישי בשחמט בפלאפון, חושב לעצמי שנישאר לי עוד 20% סוללה, משחק הקודם לקח משהו כמו 8%.. יש זמן לעוד 2 משחקים ואם אנצח מהר אז אולי 3. אחלה אתגר. פתאום פרצוף מוכר, הלסבית שגרה איתי בבית החייל לפני כשנה. בבית החייל כולם הופכים להיות סוג של חברים של כולם.. גרים שם ביחד. לא עושים שם קורס לשבוע או משהו. פשוט גרים שם, לא לשבוע, לזמן לא מוגדר. בקיצור. היא פונה אלי "ידעתי שאתה הומו!!!" אין לי כוח אפילו להסביר לה.. אני אגיד שאני לא, והיא תגיד שאני כן. פשוט חייכתי בשתיקה. כל הבנים במועדון בלי יוצא מן הכלל היו הומואים, ואני.

 

02:00 כבר נמאס לי להיחנק מעשן וכבר הספקתי להירדם על הספה. אלוהים תעשה שיחליפו את המוסיקה הזוועתית הזאת. הסוללה בפלאפון נגמרה והיה הומו אחד שגם אחרי שאמרתי לו שאני לא בקטע המשיך להציק לי ונתן לי ביס בלחי =_=". חיפשתי את החמור.. לא איכפת לי אם היא באמצע סקס, הספיק לי. חיפשתי אותה בכל המועדון, היא לא שם. יצאתי החוצה והיא איננה.. לפני שנכנסנו הלכנו לקיוסק ליד שפתוח 24 שעות ושמנו אצלו את התיקים ("בבקשה אחי תעשה לי טובה, אני חייל, באתי מרחוק, אין לי משהו לא חוקי בתיק").. הלכתי אל הקיוסק, "סליחה ראית אולי את הבלונדה שהייתה איתי?" "כן אחי היא עברה פה לפני איזה שעה ולקחה את התיק שלה.." "מה??" "כן, והיא גם לא ניראת בסדר כל כך" "מה למה? מה היה?" "היא נראתה מפוחדת ושאלה מלא שאלות איפה אני? מה אני עושה? וכאלה.. היא לא איתך?" "לא, אני מחפש אותה" "תשמע, אני כאן כבר הרבה זמן, אני יודע כבר לזהות בחורה שסיממו אותה ואני אומר לך שמה שיש לה זה לא רק אלכוהול.." הלב שלי נפל לתחתונים.. "באיזה כיוון היא הלכה?" "שמה אחי." איפה חמור בר??? איפה החברה שלה?????

 

02:15 אני מחפש את חמור בהיסטריה בדרום ת'א.. נכנס לסימטאות הכי חשוכות.. חושב לעצמי איפה וכמה אונסים אותה. אני הולך בין הרחובות בקצב ריצה ולא מחסיר שום חור.. כי אם באמת קרה לה משהו היא לא תהייה על הכביש.. אני מחפש ובוכה בהיסטריה תוך כדי.. לא הצלחתי להחזיק את זה. חיפשתי אותה במועדון 4 פעמים ועשיתי היקופים ברדיוס.. בסוף היה מוכר קיוסק אחד שהבאתי לו את הנעליים שלי ואת החוגר שלי שיבטח בי שאני לא גונב לו כלום מהפלאפון שלו.. כי דיי הכרחתי אותו להביא לי את הסוללה שלו.

 

04:10 אני מתקשר לחמור, אין תשובה. מתקשר שוב, אין תשובה. התקשרתי 7 פעמים ברצף ובסוף היא ענתה לי בקול מתנשף ושקט "הלו?" "איפה את?!?!??!?|!??!" "זה דחוף אני לא יכולה לדבר עכשיו.." ".....את ..את מזדיינת עם חברה שלך???............." "כן, אני לא יכולה לדבר. נדבר אחרי זה. ביי" אני בשוק.

 

04:30 אני בדרך ברגל לתחנה המרכזית. איפה חמור? מתי היא תבוא? לאן היא תבוא? היא לא ידעת איפה גרגמל גר.. מה אני אמור לעשות? לא להיות בוגר ופשוט לשים זין?.. זה באמת הדבר הנכון? לתת לה לחפש איפה לישון עכשיו? היא רק נותנת לי חשק לא לדבר איתה לעולם.... בזמן שאני מהרהר אני חולף על פני אדם שיושב על ספסל. ילד בקפוצ'ון. אני עוצר, חוזר אחורה "היי ילד הכל בסדר?.." "סביר... פ'סדר כזה" "אתה צריך משהו?" "כסף לאוכל אם יש לך אולי..." אני רואה את קופסאת הסיגריות מבצבצת מהכיס שלו, אני מתעצבן והולך. עוצר. חוזר. "ילד איך קוראים לך?" "בוריס" "בן כמה אתה?" "16" "מה אותה עושה פה?" "סתם.. יושב..." "... איפה אתה גר?" "פה.. ברחוב." "למה?" "כי.... ככה זה..." "אתה עושה סמים?" "לא.. לפעמים... רק נייס גאי" "ומה הסיפור שלך, אתה בעייתי?" "לא." "ישבת פעם בכלא?" "לא" "רצחת פעם?" "לא" "הסתבכת פעם עם המישטרה איכשהו?..." "לא." "ההורים שלך חיים?" "אבא אולי.. לא פגשתי אותו אף פעם. אמא נדרסה." "אתה עובד?" "לא.." למה לא?" "כי.. לא יודע.. לא יכול" "למה?" "..." "מה אתה רוצה לעשות בחיים?" "........ מה?.." הבגדים שלו קרועים.. הידיים שלו שחורות מלכלוך... הוא רועד ממה שניראה תופעות לוואי של סמים. אני שותק דקה ומסתכל לו בעיניים, הוא גם שותק ובוהה בי חזרה. "טוב תשמע. אני גר בצפון. אתה בא איתי. אני אתן לך מיטה, אוכל, בגדים, מקלחת. אתה בא לבית שלי, לא מוסד ולא בית של מישהו אחר, הוא שלי ולכן החוקים גם שלי. שבועיים אתה מתאפס על עצמך ומוצא תחביב. חודשיים אתה מוצא עבודה וקם מהאפר. לא מעשנים בתוך הבית, ואל תעשה דברים מוזרים. אתה עושה סמים פעם אחת ואתה עף החוצה. יש?

"אאה... טוב." הוא מגמגם והולך אחריי לתחנה המרכזית.

 

05:10 אנחנו יושבים ומחכים לאוטובוס הראשון לצפון. אני בכלל תכננתי לישון אצל גרגמל ולהמשיך פה סופ"ש במרכז.. אבל אני מוכן לחזור בשביל זה הביתה. "תשמע אני לא עושה את זה בשבילך, אני עושה את זה בשביל שאוכל להמשיך לחיות עם עצמי." "אני לא.. אני עדיין לא יודע.." "מה לא יודע?" "לא יודע אם אני רוצה להפסיק?" "מה? למה?" "כי.. אני אוהב את זה.. את איך שזה גורם לי להרגיש." "מה?.. הנייס גאי?.. אתה רציני?.. זה גורם לך להרגיש טוב, אבל דופק לך את החיים. זה שווה את זה?" "לא." "נו אז מה יש להתלבט?.. אתה בוחר בחיים או בסמים?." "אני מכור אני.. אי אפשר" "תשמע אני נותן לך הזדמנות שנייה לחיים. אני נותן לך את השליטה בגורל שלך. היום אתה בוחר את הגורל שלך. אתה כבר לא ילד רחוב, אתה תהייה מה שתבחר להיות." "כן אבל זה מוזר כי הייתי כבר בגמילה 4 פעמים.. אבל זה כי מכריחים אותי, אני לא רוצה להפסיק." "אני לא מכריח אותך כלום. אני אומר לך מה יקרה. החיים שלך או הסמים, אתה תחליט." אנחנו מדברים ויושבים על הרצפה של התחנה המרכזית.. נשענים על הקיר המסריח. מולנו עומד פח זבל ולפניו הרציף לצפון. "יש עלייך חומר?" "כן." "טוב זה הולך ככה. עוד 20 דקות מגיע אוטובוס. יש לך 20 דקות לעשות את הבחירה שלך. או שהסמים בפח ואנחנו על אוטובוס לצפון. או אנחנו נפרדים ושנינו לא עולים על האוטובוס כי אני בכלל לא תכננתי לנסוע הביתה."

 

06:05 האוטובוס מגיע. בוריס עדיין מתלבט. כולם קמים ועולים על האוטובוס ובוריס איתם. הוא בא לעלות ומסתכל עלי, עדיין יושב. "אין לי כסף לשלם לאוטובוס" הוא אומר בתמימות "אני לא עולה עד שהסמים לא בפח." אמרתי וישרתי בו מבט... "אני לא יכול" הוא משיב ומשחק במשהו בכיסו. 

 

06:10 האוטובוס נוסע. אני קם, "טוב, עשיתי את ההשתדלות שלי, תודה על השיעור. תצליח." אמרתי ונפרדנו לשלום.

 

06:15 על אוטובוס לגרגמל

 

07:00 כותב לכם כמו חמאר

 

08:00 הולך להתקלח ולישון עד מחרתיים!

אריקedyaנערת הגורל
Gemini
28/01/2018 21:57
הלילה הזה בהחלט לא היה הלילה הכי טוב בחיים שלך..
מעניין מה קרה עם בוריס, אם הוא הצליח או לא..
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
הנבחרת
•  10.01 מומין א
•  12.01 מומין ב
•  18.03 מומין ג
•  28.03 סקיילין
•  16.05 אליאס
•  17.06 אבא
•  20.07 שליטת האש והיקום
•  14.09 מר גרגמל
•  01.11 חמור בר
•  16.11 ריוקו
•  30.12 אמא
•  30.12 בלי
מניפסט
אני לא אוהב שמפריעים לי להתרכז בחלומות שלי
----------------------------------------------------------------------------------------------
זכותו של כל אדם לעשות כרצונו כל עוד הדבר לא פוגע באחר.

לחיות זה אחד הדברים הנדירים ביותר, רוב האנשים פשוט קיימים

נורמאלי עד כמה שאני מכיר זה הרס עצמי וסביבתי מתמשך מיום הבלדי ועד יום מותי.

אני חיי את חיי בניסיון לצמצם את הפער בין מי שאני למי שאני רוצה להיות.

יש 3 דברים שאני צריך בחיים: אוויר,מים ופיפי. כל השאר זה רוצה.

תן את כל מה שיש לך אבל לא את עצמך.

אל תלך נגד הטוב שלך

אנשים אוהבים להתווכח, אוהבים לריב ולא להסכים, אני מסתפק בלהיות מאושר :-)

ואהבת לרעך כמוך!

אנשים זה קל, שחמט זה קשה.

אל תכעס על ההורים שלך, הם עשו את מה שידעו כשגידלו אותך.

אל תנסה להבין בנות, בנות מבינות בנות והן שונאות אחת את השנייה.

אל תפחד לגדול לאט, תפחד להשאר ללא שינוי.

אל תשתנה בשביל אף אחת.

אל תצפה מאנשים לעשות את מה שהם לא יכולים לעשות.

לא תתורו אחרי לבבכם, ואחרי עיניכם, אשר אתם זנים אחריהם.

אל תלך נגד הטבע שלך

אל תהייה קורבן

אל תשתף פעולה עם הרוע

אל תעמוד מן הצד

תוכנית היא קו ישר, רצון הוא גל

רק אם יש לך אינטרס אישי אפשר לתת המון

אתה לא יכול לא לטעות, לכן טעה! (פועל ציווי).

תשארו רעבים, תשארו פזיזים

אפשר לחבר את הנקודות רק במבט לאחור.

לך עם המוח, אבל תן לאינטואיציה להוביל ושהלב יבחר
.