דז'אבו

לפני כמעט 3 שנים נסעתי מת'א לצפון על קו 842, לסמינר של השנת שירות. הייתי אז באימון המתקדם והצבא שיחרר אותי חמשוש רק בשביל זה! בתחנה הייתה יפיפייה אחת ששווה אותי בקסמייה, והיא לא הפסיקה להסתכל עלי! כשהאוטובוס הגיע נדחפתי כמו תמיד מחשש שיתפסו לי את המקום הקבוע שלי.. רק שהיא בדיוק באה לעלות. הייתי ג'נטלמן ונתתי לה לעלות קודם (וככה עוד 4 אנשים עקפו אותי דמאט!). היא הסמיקה בחיוך מבוייש ועלתה לאוטובוס. עליתי אחרייה וגיליתי שהיא התיישבה לי במקום הקבוע! מהמושב היא חייכה אלי את החיוך המקסים שלה, ואני כמו אידיוט התיישבתי כמה מושבים מלפנייה במקום לשבת לידה, מחוייך כמו אידיוט כמובן. התביישתי.. אבל ראיתי שהיא נשענת על החלון. הצצתי מבעד לחריץ בין הכיסא לחלון וראיתי אותה. היא ראתה אותי וחייכנו אחד לשנייה. ממש התביישנו שנינו, זה חדש לי קטע הזה, להתחיל עם בנות. אותה תקופה הייתה אחרי כמה חודשים אחרי הפרידה מהאקסית המיתולוגית שלי.. כשהתגייסתי נפרדנו. לפנייה לא התחלתי עם בנות (היא התחילה איתי) ומאז ממש לא היה לי זמן או רצון להתחיל עם מישהי.. בקיצור לא באמת ידעתי איך עושים את זה. 

כל הנסיעה הצצתי מידי פעם ושנינו ממש התרגשנו כמו ילדים :-)  אז.. בסוף החלטתי שאני חייב לעשות משהו.. אי אפשר לא לקחת מספר! אבל התביישתי. טוב אז!... אני אכתוב לה שיר ולפני שאני יורד אני אתן לה אותו!... כי זה הרבה יותר הגיוני מלפתח שיחה נורמטיבית ולבקש מספר.. רגע בעיה! אין לי דף ועט.. בקשתי מזאתי שישבה מלפני והיא התנצלה, אין לה. אחרי דקה היא חזרה אלי עם עט ומפית, ובהתרגשות הוסיפה "זה מה שיש לי.. תזמין אותי לחתונה!" לא יודע למה, אבל כתבתי לה שיר ממש חמוד בשפה גבוהה, דימויים ובחרוזים, על זה שהיא הצליחה לרגש אותי במבט ושהיא גרמה לי לרצות להתאהב שוב.. בסוף הוספתי שם ומספר. יש יותר קלאסי מזה?! (אני לא יודע מה חשבתי לעצמי ^^") הגענו לתחנה, ירדתי מאחורה, איפה שהיא ישבה, לא הוצאתי מילה והגשתי לה את המפית בחיוך מבוייש. היא ממש הסמיקה, חטפה את המפית בהיסוס מידיי, וירדתי. לא עברה דקה והיא שלחה לי הודעה.. התחלנו להתכתב וכל הסמינר הייתי עסוק בה.

ואז הגיע הגזירה "אני ממש מצטערת, אבל אני צריכה להגיד לך משהו.. אני מקווה שזה לא משנה כלום אבל... אני בת 14"

............... ממממהההההההה????!!! הייתי בשוק שהיא בכלל בבית ספר (הסקתי שהיא בי'א/י'ב כי ידעתי שהיא בבית ספר) היא נראתה גדולה ממני! היא לא נראת גדולה לגילה, היא אישה מפותחת לחלוטין! בשנת שירות היו לי חניכות בכיתה ט ואפילו בי'! והן ניראו בעיניי ילדות כל כך קטנות! אז עכשיו אני מתחיל עם ילדה בכיתה ח'?!

התייעצתי עם בני גרעין שלי.. שזאת הייתה טעות כי הם מיד שפטו אותי ואותה ומי בכלל היה יודע מה יצא מזה אם אנסה.. אבל החלטתי לרדת מהעניין. אני גדול ממנה ב5 שנים(!), זה לא יעבוד בחיים, זה לא ראוי ואני בטח סתם אפגע בה. ככה זה נסגר. 

אז למה אני מספר לכם על זה עכשיו? :-)

כי אני על אוטובוס, קו 842, לכיוון ת'א*, יושב איפה שישבתי אז.. והיא יושבת מאחורי במקום הקבוע שלי....

ולידה חבר שלה.