היום שאחרי

ניראה לך שאתה תשפוט אותי על זה שקראתי לך רוצח?! "לא המפקד"

-

"GodIsAWoman אתה נשפט בהתחצפות למפקד, אני הסמכות הבחירה ביותר שבפנייה אתה יכול להשפט ולכן תשפט בפני. אתה נאשם עם התחצפות למפקדייך כשאמרת לו "רוצח ה' יקח אותך. אתה מודה באשמה/מודה אך כופר בעובדות/כופר עובדות?"

"מודה באשמה" אשם??? הוא זה שצריך לעלות למשפט!.. וזה היה חצי בצחוק \=

"כן.. בוא תספר לי מה היה"

קדימה, הבמה שלך: "עוברת עלי תקופה לא קלה, אני על סף התמטטות עצבים. אני טבעוני, המפקד בסיס הורג מולי דבורה. מבחינתי כל היצורים החיים שווים.. אם הייתי הורג עכשיו כלב כולם היו מסתכלים בעיניים פעורות, אבל משום מה כשזה דבורה לאף אחד לא אכפת."

"אתה יודע מה ההבדל?" שום הבדל יא זונה!

"שדבורה לא יכולה לצרוח?"

"אני יכולה קבל את מה שאתה אומר.. ויש לי חייל שיושב בכלא על ריסוס חתולים בחומר מסיר שומנים (וואט???).. אבל יש אנשים שאלרגים לדבורים בצה"ל ולפעמים הם גם לא יודעים את זה כי הם מעולם לא נעקצו והם יכולים למות מעקיצה ראשונה."

את יודעת שזה תירוץ עלוב! "ובאותה מידה לכלב משוטט יכול להיות כלבת."

"כן אבל בזה אפשר לטפל" את רוצה כפה כאילו?? "יש עוד משהו שאתה רוצה לספר לי לפני שאני פוסקת את המשפט?..." "ספר לי מה עובר עלייך.."

טוב GodIsAWoman, תתחיל לבכות! "אני לא מסתדר עם המפקדים שלי, לא קיבלתי יחס כזה מאז הטירונות.. אני לא יודע איך להתמודד עם דיסטאנס! איך אפשר לעבוד ככה?!? המפקד שלי כל הזמן מבטיח לי לשחרר אותי מוקדם ב1 אם אעבוד טוב, ואני עובד טוב! ואז הוא מפר את ההבטחות שלו ומשחרר אותי ב4 סתם בלי סיבה כשאני יושב 3 שעות ולא עושה כלום! ואז כועסים עלי בעבודה שאני מאחר באופן קבוע.. אני מפחד שיפטרו אותי ואני ממש תלוי בעבודה הזאת כי אני שוכר דירה ואני לא מצליח לסגור את החודש וגם היום אני עובד ואני כבר מאחר בשעה וחצי בגלל המשפט הזה.. שבכלל אם אקבל ריתוק אז מן הסתם גם שלא אגיע. אני קם כל יום ב6 לבסיס ויוצא מהבסיס לעבודה וחוזר הביתה ב12 וחצי בלילה.. אני לא מספיק לישון בלילה והרס'ר קורה לי עצלן כשהוא תופס אותי ישן בבסיס.. אין לי זמן לנשום וחברה שלי נפרדה ממני.. אני על סף התמוטטות עצבים.. אני בתת תזונה כי אני טבעוני ואני לא אוכל בחדר אוכל של הצבא ואין לי זמן לבשל בכלל כי בימים שאני לא עובד הרס'ר משחרר אותי מאוחר ממש. כשהמפקד הרג דבורה לידי כשאני כבר לא מסוגל יותר מה הוא ציפה שאגיד.. מסתכל עלי בחיוך כי הוא יודע שאני אגיד משהו..." היא אמא אחרי הכל... הייי לא הכל שקרים, רק הגזמה של המציאות.

"...... אתה מצטער על מה שאמרת למפקד בסיס?" לא! בן זונה חושב שהוא מינימום אלוהים, מפקד בסיס של משטרה צבאית מחורבנת. מי הוא חשוב שהוא?? חיים בסרט כולם שם!

*שתיקה ממש ארוכה שאני לא יודע מה להגיד.. לא רוצה לדפוק את עצמי. לא מצטער על מה שאמרתי, מצטער על כך שחרגתי ממקומי.. אבל אני לא מקבל הכלל את הדיסטאנס הזה. שישמור אותו לצעירים המ"צדיקים שלו, לא לי..* "אני לא יודע איך לענות על זה.."

"טוב, אני מקבלת תשובה כזאת.. אז אני רושמת, תקן אותי אם אני טועה: החייל בלה בלה בלה, מצב נפשי קשה בלה בלה חייל בודד בלה בלה טבעוני  בלה בלה בלה מטופל אצל קב"ן בלה בלה כה"ס בלה בלה..." אין! אני פשוט חסין עם כל הכותרות המפוצצות המסכנות שלי! "לכן אני מטילה עלייך 4 ימי מחבוש על תנאי ל3 חודשים" מדהים! משפט ה14 בצה"ל, סעיף רביעי על תנאי לכלא, לא הייתי בכלא בחיים. אני פשוט שחקן מעולה... טוב אולי לא משחק.. זה לא כזה רחוק מהמציאות... יש לי הרבה מטענים, למה לא לפרוק אותם שם? "תשמע זה עונש מאוד קל" אאה ההא "וגם התנאי לא ארוך!" נפגש במשפט ה15? "אני מאוד! מתחשבת בך כאן!" חחחחח כמו כל מפקד בצה"ל, אני מגיע אליו עם נגררת תלונות באורך כביש 6 והוא או היא חושבים שהפעם! דווקא הם יצליחו לחנך אותי.. כל קודמיו נכשלו אבל הפעם! יעשה את ההבדל. אני חייל חדש ביחידה, כל פעם מוותרים לי במשפט הראשון וגם בשני בתקווה שלא יהיה שלישי.. ואת המשפט השלישי אני בדרך כלל עושה כבר ביחידה אחרת... ואז זה חוזר על עצמו. אז סגנית נחמדה, בואי לא ניפגש יותר סבבה?.. עד השחרור בתקווה. 

הבוקר עבדתי בהתנדבות עם הלוגיסטיקה. עבדתי כמו תותח.. פרפרתי והרמתי מקררים לבד, ארונות, שולחנות כיסאות, אוהלים, קולרים וכו וכ וכו... הוא היה ממש מבסוט עלי. התחננתי בפניו שיקח אותי, רק קח אותי!.. "בונא מה אתה עושה פה אתה צריך להיות לוחם אתה.. חה חה.." תגובתי: "יא דרוזי בן זונה ערבי מסריח".. ותגובתו היא לצחוק. "אתה רואה?!?!?!? למה הרס'ר לא יכול לצחוק איתי ככה?? למה אני צריך ללכת איתו על ביצים?! בן זונה הוא! לא רוצה לדבר איתו יותר בחיים! בבקשה קח אותי! "האמת שאתה עובד כמו חיה רעה..." ננננוווווו אז בבבקקקששששההההההה!!!!!!!! "טוב אני  אדבר עם הממצ"פ וניראה כבר..." אני לא אופטימי.. אבל אני לא מפסיד כלום מלנסות.

אני חייב להשתחרר, עד מתי!? כמה עוד?! נימאס. לפחות העבודה הקשה שחררה קצת לחצים.. אני יותר רגוע. כמעט שהשמדתי את הרס'ר אבל הוצאתי את כל האגרסיות שלי על דברים כבדים. אאה והחברה, פגשתי אותה גם כי היא בבסיס הזה.. היא גם על סף התמוטטות עצבים. אבל היא כבר אקסית. התפרקה עלי ובכתה.. בטח תבוא ל"ביקור הסופ"ש....

לילה טוב.

עריכה:

סחוגי: תתכונן לזה שאני הולך לישון בסלון היום.

אני: למה?....

סחוגי: כי החלון בחדר שלי נשבר....

אני: סחוגי... שברת תחלון?....

סחוגי: לא! לא שברתי! הוא נשבר!

אני: ... אוקייי............. בו תסביר לי איך החלון "נשבר"???

סחוגי: זוכר שהייתה סופה.. אז אני וחן ישנים במיטה ופתאום התחיל לרדת עלינו גשם מהחלון.. אז קמנו וניסינו להוריד את החלון והוא נתקע ונתנו לו מכות מלמטה ומהצד והוא לא זז.... ואז התחלנו לדפוק גם על הזכוכית ו... אחי...... נישבע לך שזה היה מכה מזה עדינה!

אני: סחוגי......

סחוגי:  לא! באמת נישבע לך אתה לא מבין איזה חלש דפקתי והוא נשבר!!

אני: סחוגי.... נשבר?... זה התירוץ הכי עלוב ששמעתי בחיים שלי!! עלק נשבר! קודם הקיר ועכשיו החלון?!.... חחחחחחחחחחחחחח דביל.. אני מוסיף את זה לבלוג..