עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

אופטימי קיצוני [=
אנימטור
בעל חוש הומור ילדותי מפותח P=
בקיץ טיולים, בחורף כרבולים
גיטריסט
גיימר
היפר אקטיבי
הרפתקן
חיי בין השוק למטבח
טיפוס זוגי
ילד טבע
משקיען
סטלן קל
קוף משוגע
חברים
אחת שיודעתIM ALedyaGeminiנערת הגורל
מתעב עד עומק נשמתי
אוכל זבל
זמרים בלי להקה
לבהות בטלויזיה
לעמוד בתור
סיגריות
פוליטיקה
תאורה לבנה
דמויות&סיפורים
התפתחות אישית

מבצע חגי

19/12/2017 19:04
God Is A Woman

26/12/2012 00:18


אומרים שאם תחייכו כשתדברו בפלאפון, הצד השני ירגיש את זה. אז אני מקווה שזה לא נכון כי אני חולה מת! =+=.. אבל לקחתי כדור. אז עד שהאורז יתקרר אני אכתוב לכם =_=. אתמול בשעה 14:30 גיליתי ש... לא, זה מתחיל לפני זה. 08:00 אני מקבל תזכורת "יומולדת לחגי המתוק". חגי. הוא לא בקשר עם המשפחה שלו והוא גר אצל חברה שלו והוא נחשב לבן בית שם. שבוע שעבר היא זרקה אותו. אין לו בית. כתבתי לו הודעה מנחמת =. הוא בטירונות לוחמים בנחל וזה כניראה התקופה הכי קשה שלו בחיים שלו, לבד עם לב שבור ואוכל חרא מבוקר עד ערב.

 

היום ב14:30 גיליתי שיש לי 15 ימי חופש. זה קורה בגלל שאני אחראי על השיבוץ שמירות ויש לי עיסקה עם השלישה שאני משתדל לא רושם אותה לשמירות והיא לא רושמת לי כשאני לוקח ימי חופש. אז יש לי 15 ימים. 8 לשמור לשנה הבאה ויש עוד 7 לבזבז. יש עוד 7 ימי עבודה כולל היום הזה עד סוף שנה. חתמתי חופש עד סוף השנה D:

ב15:00 הגעתי הביתה. ישבתי וחשבתי על חגי. בלי (belly) הוא חבר משותף שלנו והוא משרת שם בבסיס של חגי. הרמתי טלפון והצעתי לו שנפתיע את חגי. סוכם. לקחתי בגדי שינה ומיקסר (כן מיקסר (:  ) ונסעתי לאשקלון. 

16:00 אני בשוק קונה 2 קילו תותים וליטר שמנת מתוקה. 

16:50 בודק אוטובוסים ומגלה שההסעה לבסיס מערד היא בשעה 19:00 והבאה היא ב21:00. 

אני צריך להגיע לפני השעת ת"ש שלו. יש לי אוטובוס מאסף לב"ש עוד 20 ד'ק והוא יגיע רק ב19:10. זה לא עוזר לי! חישוב מהיר והתחלתי לתפוס טרמפים. 

מאשקלון - לצומת אשקלון - לצומת משען - לקרית גת - לרכבת בקרית גת. 

17:30 אני תופס בשיניים את הרכבת לבאר שבע (:

ב18:30 מגיע לב"ש ומתכונן לרוץ לאוטובוס לערד. זה יהיה גבולי גם אם אתפוס את האוטובוס לערד. הדלתות נתפתחות ואני מזנק החוצה! רץ מהר ו... זאת לא התחנה הנכונה. מי ידע שיש 2 תחנות רכבת בב"ש?!!?!עצבני הרגשתי אבוד, התחלתי לשאול בלחץ אנשים שיוצאים מהרכבת "סליחה! אתה נוסע לכיוון המרכזית במקרה?.. סליחה! סליחה!!". חשבתי על סבתא קרמה שדופקת אותי כשאני הכי צריך אותה. אבל אני מתאמץ בשבילך עכשיו! מה יותר חשוב מלעזור לחבר במצב שכזה?! אדם כבד לשון ענה לי. שאל מאומה וסיפרתי לו את הטעות שעשיתי "מה הבעיה קח מונית.". "אין לי כסף ד_ד" "בוא אני אשלם עלייך" איזה.. מתוק!מאוהב מלאך נשלח אלי! תודה רבה אדוני!פרח  

ביקשתי מהנהג לנסוע מהר כי אין לי זמן! הוא אמר לי שלא אספיק את האוטובוס לערד. במקום זה הוא נסע על 140 ק"מ ובצורה הכי לא חוקית בעולם תפס את האוטובוס בתחנה שבא האוטובוס עובר. יאללה! אלף תודות לאנשי ב"ש!לשון 

 

אני עולה מחוייך על האוטובוס. אני ו100 בדואים.. התישבתי ליד בדואית אחת. וזה היה שווה ערך לאוננות בפומבי. כל האוטובוס פתח עיניים על החייל שהתיישב ליד הבדואית. מיהרתי לקום לפני שיהיה שם רצח -_-". חיפשתי מקום ובסוף התיישבתי מאחור עם הבדואים שמשמיעים מהפלאפון ראפ-מזרחית-ערבית-דיכאון ממש מעפן כלשהו.

הסתכלתי על השעון - 19:00. 

איחרתי את הטיולית לבא"ח. אני זוכר את הצומת לבא"ח, היא לא מסומנת מן הסתם אבל ידעתי איפה זה. ביקשתי מהנהג שיעצור לי שם ואז האוטובוס התחלק ל2. הבדואים ששירתו בצבא ואמרו לי שלא כדאי לי לרדת שם כי זה מקום מסוכן ולא רגוע (וזה 8 ק"מ הליכה בחושך מוחלט במדבר עד הבא"ח). והחצי השני שעודד אותי לרדת. בקיצור החלטתי שזה לא שווה את הסיכון כי אני עלול למות וזה. או יותר גרוע - להתפס וללכת לכלא (ולהסביר לש"ג מאיפה לעזאזל הגעתי).

19:10 הגעתי לערד מבואס. עכשיו אצטרך לחכות להסעה של 9 ואולי לאחר את השעת ת"ש שלו. הלכתי לקניון לאכול פלאפל ופגשתי שם נחלאיים. שאלתי אם הם כאן עם רכב ואם אפשר להצטרף. הקצין שם התחיל לתחקר אותי וממש הלחיץ אותי כי זה הרגיש שאני הולך לחטוף על השיחה הזאת =_=.  "יש לך אישור כניסה?" "לא ידעתי שצריך" "והמ"פ שלו יודע שאתה בא?" "ממ.. המפקד שלו יודע..(בלי דיבר איתו)" "אני לא עובד עם מ"כים!" ואז הוא עשה שיחה למ"פ של חגי וחזר אלי "המ"פ שלו לא יודע מזה ואתה לא בא איתנו ואתה גם לא נכנס לבא"ח!" טוב זה.. זין.

ישבתי שם ואכלתי בבאסה את פלאפל, אחרי 10 ד'ק הוא בא לקראתי "נו אתה בא?" what? אל תשאל שאלות -_-.. ברכב הקצין אמר לי שהוא זה שחותם על האישורי כניסה לבאח והוא השיג לי אישור לבקר מהמ"פ. הגענו לב"אח ב8:00

באותו זמן בדיוק הגיע הטיולית שפספסתי, הלכתי לנהג אוטובוס "סליחה, יכול להיות שיצאת מערד ב7?" "אאה? כן." "תודה לשון"

 

עכשיו! אם הייתי מספיק את האוטובוס שיוצא מערד הייתי מגיע לבא"ח בלי אישור כניסה ובלי אישור ביקור וגם לא הייתי אוכל ומתתי מרעב! (אתם עוקבים??) קראו לזה מזל אבל סבתא קרמא סידרה בשבילי את הכוכבים בשורה! נפגשתי עם בלי, שלפתי את המיקסר מהתיק (אני יודע אני יודע D:  ) והכנו קצפת וכתבנו עם תותים 19. הדבקתי נרות "מזל טוב" על העוגה אבל בטעות כתבתי "מזל בוט" XD לא חשוב. גם עד שהגענו אליו נשארו מהאותיות רק "טו" XD. בדרך לפלוגה פגשתי במפקד שלי בטירונות, רק שהוא מ"מ עכשיו אה?. באתי להסתער עליו והוא סימן לי שהוא עם טירונים (דיסטאנס וזה). נדבר איתו אחרי זה חיבוק של הסוררת

 

הדלקתי את הנרות, נכנסנו לפלוגה ומצאנו אותו ליד האוהל. "היום יום הולדת! היום יום הולדת!" שרנו אני בלי והחברים שלו לכיתה... הוא ממש הופתע... רק חבל שזה לא היה היומולדת שלו.

.......................................

יש כאן כל כך הרבה לוחמים, שמישהו ירה בי! בבקשה!!! XD

עברתי משהו שווה ערך למסע כומתה בשביל להגיע אליו! מהיום זה היומולדת שלך!!!

היה מצחיק היה נחמד. נגמרה השעת ת"ש. צחוקים משהו לשון. טוב זה לא חשוב אם זה היומולדת שלו, המטרה הושגה. הוא הלך לישון שמח (:



בלילה הקפוא של המדבר, בלי משהו ארוך וחםשלילי, במקום רצתי ממקום למקום והתרגלתי לקור. וזה למה אני חולה מת עכשיו =_=".

אני מניח שהתגרתי בגורל.

טוב נו על מי אני עובד, נהנתי? כן. זה הכל מוציא לשון

האמת שאני כבר מרגיש יותר טוב (: 

edya
נערת הגורל
20/12/2017 12:38
”שווה ערך לאוננות בפומבי“
צחקתי בקול רם. יש הרבה בדואים בדרום ובתחנה המרכזית בב"ש בכלל, אז קצת מוזר שככה פתחו עלייך עיניים.
edya
20/12/2017 22:22
לפעמים נראה לנו שהדברים מתחרבשים אבל בסוף הכל לטובה!
כל הכבוד לך!
Gemini
21/12/2017 20:46
בהחלט סבתא קרמא לא שוכחת להגיע אף פעם!
ועזוב את זה שזה מטורף שעשית את כל זה בשביל לשמח אותו, זה מדהים!
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
הנבחרת
•  10.01 מומין א
•  12.01 מומין ב
•  18.03 מומין ג
•  28.03 סקיילין
•  16.05 אליאס
•  17.06 אבא
•  20.07 שליטת האש והיקום
•  14.09 מר גרגמל
•  01.11 חמור בר
•  16.11 ריוקו
•  30.12 אמא
•  30.12 בלי
מניפסט
זכותו של כל אדם לעשות כרצונו כל עוד הדבר לא פוגע באחר.
לחיות זה אחד הדברים הנדירים ביותר, רוב האנשים פשוט קיימים
נורמאלי עד כמה שאני מכיר זה הרס עצמי וסביבתי מתמשך מיום הבלדי ועד יום מותי.
אני חיי את חיי בניסיון לצמצם את הפער בין מי שאני למי שאני רוצה להיות.
יש 3 דברים שאני צריך בחיים: אוויר,מים ופיפי. כל השאר זה רוצה.
תן את כל מה שיש לך אבל לא את עצמך.
אל תלך נגד הטוב שלך
אנשים אוהבים להתווכח, אוהבים לריב ולא להסכים, אני מסתפק בלהיות מאושר :-)
ואהבת לרעך כמוך!
אנשים זה קל, שחמט זה קשה.
אל תכעס על ההורים שלך, הם עשו את מה שידעו כשגידלו אותך.
אל תנסה להבין בנות, בנות מבינות בנות והן שונאות אחת את השנייה.
אל תפחד לגדול לאט, תפחד להשאר ללא שינוי.
כשהיא נפרדת ממך אמור: "זונה! יהיו אחרות."
אל תשתנה בשביל אף אחת.
אל תצפה מאנשים לעשות את מה שהם לא יכולים לעשות.
לא תתורו אחרי לבבכם, ואחרי עיניכם, אשר אתם זנים אחריהם.
אל תלך נגד הטבע שלך
אל תהייה קורבן
אל תשתף פעולה עם הרוע
אל תעמוד מן הצד
תוכנית היא קו ישר, רצון הוא גל
חיי את חיי בצמצום הפער בין מי שאני למי שאני רוצה להיות
רק אם יש לך אינטרס אישי אפשר לתת המון
אתה לא יכול לא לטעות, לכן טעה! (פועל ציווי).
תשארו רעבים, תשארו פזיזים
אפשר לחבר את הנקודות רק במבט לאחור.
לך עם המוח, אבל תן לאינטואיציה להוביל ושהלב יבחר
.