עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

אופטימי קיצוני [=
אנימטור
בעל חוש הומור ילדותי מפותח P=
בקיץ טיולים, בחורף כרבולים
גיטריסט
גיימר
היפר אקטיבי
הרפתקן
חיי בין השוק למטבח
טיפוס זוגי
ילד טבע
משקיען
סטלן קל
קוף משוגע
חברים
System Meאחת שיודעתedyaGeminiנערת הגורל
מתעב עד עומק נשמתי
אוכל זבל
זמרים בלי להקה
לבהות בטלויזיה
לעמוד בתור
סיגריות
פוליטיקה
תאורה לבנה
דמויות&סיפורים
התפתחות אישית
מינון ותזמון
08/09/2018 22:47
God Is A Woman
22/6/2018 16:11

לפני שבועיים ישבתי לשיחה עם יער. 

דיברנו אנשי העיר ועל תסריטים אפשריים ביחסים עם בנות פוטנציאליות בחיינו. הוא בא לחלוק איתי את התובנה שאין דבר כז תסריט רע.

עלינו להתנהג בטבעיות ולא לנסות להסתיר מי אנחנו, אם האדם מולנו חש לא בנוח עם מי שאנחנו אז מותב שיתרחק. 

כבר זמן מה שאני מחפש את המפתח והתובנות שלו הגיעו אלי. סוף סוף שוחררתי מהכבלים של משחקים חברתיים.

למה בעצם לשחק משחקים ילדותיים מלכתחילה? אז מה אם היא משחקת, למה שתשחק גם? בעצם, למה שארצה מישהי שלא רוצה את מי שאני כשאני הכי אני? אל תנסה להתאים את עצמך לסיטואציה, אין לך מה להפסיד, כל התסריטים טובים.

 

הפסקתי לדבר עם בנות על בסיס מראה.

בעצם מתעלם מהנראות החיצונית. את יפה?

זה אחלה, יש לך פוטנציאל להיות בת זוג שלי.

עכשיו שם את זה בצד.

אבל למה שאדבר איתך? יופי לא משנה כלום, מה עוד יש לך?

התחלתי לדבר גם עם בנות שאני לא רוצה, כמו עם בנים.

סתם מדברים כי בא לי לדבר או להגיד משהו.

לא מנסה להשיג כלום, וכך אני פועל גם עם בנות שכן מוצאות חן בעיניי.

 

ועוד דבר מאוד חשוב, קיימת בעיית תקשורת בין מה שרוצים להביע למה שמתקבל.

צריך למצוא middle man למילים שיוצאות לנו מהפה.

הבעת חיבה פשוטה כמו "היי את ממש מגניבה איזה כיף" עלול להתקבל בקלות כ"אני נואש! אל תעזיביני!"

כמה קל למסר להתקבל בהיפוכו.. עירונים.. לך תבין

 

בעצם כל בחורה כאן כבר מאוסה, 100 גברים מתחילים איתה ביום והן התרגלו לחיזורים.

נשאבות למשחק האגו וריגושים.

למה שתרצה אותי? מה אני מציע שלא הציעו לה? מה חדש? מה יש לי שאין לאחרים?

תרבות הדפדוף, מחפשות "למה לא" ומדפות הלאה. האשלייה ש"אני יכולה למצוא משהו יותר טוב"

והכל מתבסס על רושם ראשוני.

אז מי זוכה? הכי חארות, אלו שמתחילים עם 100 בנות ביום ומומחים ברושם ראשוני.

ואז בנות מתלוננות שכל הגברים חארות ומעלות מגננות. 

זה מעגל שמזין את עצמו.

 

כולן עסוקות במשחק הזה ובכלל שחכות שכל המטרה של זה זה למצוא בן זוג ולהיות מאושרות.

 

 

אז אני לומד דבר חדש.

ראשית, כבר לפני חודשים פרשתי מהמשחק.

דיי מה הלו"ז??..

אני לא מחפש זיון, אני רוצה (לבדוק אם אני רוצה) להיות חבר שלך.

אפשר כן? אפשר לא? מה הלו"ז???

אני לא נהנה מהמשחקים האלו!

לא רוצה להגיד את הדבר הנכון או ללבוש את הבגד הנכון שאומר איזשהו משהו על מי שאני

אז נשארתי עם הזין היד.

חודשים שלא התחלתי עם מישהי כי זה סתם מתיש אותי.

 

דבר שני שלמדתי זה להפסיק לסלף ולהתאים את עצמי. זה אני, אהלן. טוב לך טוב לי, לא טוב לך? יום טוב לך.

ובמקביל, לבחור עם מי, מתי וכמה לשחרר את עצמי. אם אתמצת את החיים האלו למשפט אז אומר שזה הכל "מינון ותזמון"

כך זה באנימציה, בבישול, בבורסה וגם באינטרקציה אנושית. לדעת מתי איפה וכמה.

מספיק עם סירור האופי הזה, בעוז אלחם במבטים השופטים והקנאיים של אנשי העיר.

אני מאמין שזה כמו לעשות כושר, בהתחלה תחושות נרמול חזקות רקדו סביבי:

תחושת המבוכה הזאת כשמישהו מסתכל כשאני שר ברחוב או משהו כזה

ובהמשך אופיע מולם בביטחון של שחקן.

לא תכבו אותי!

 

דבר שלישי יהיה לפתח את הפילטר שעדיין בהתהוות מגיל ההתבגרות, לדעת עם מי, מתי וכמה.

קודם כל אלמד לשמר את הכנות מול עצמי, לאחר מכן אלמד לשלוט בתזמונים ומינונים, אך לעולם לא לסלף, לעוות, להשמיט ולשקר את מי שאני בפנים.

 


חיי העיר מתישים אותי.

איך אוכל לשמור על עצמי פתוח לקבל, לאהוב ולתת.. ובמקביל להאטם, להתחספס ולהתקשח?

כשאוהבים אותי אני נאהב, כשמעליבים אותי אני נעלב, כשמחבקים אותי אני מתרפא וכשפוגעים בי אני נפגע.

האם קיים פילטר? האם אוכל לבחור את ליבי? 





13/1/2018 23:47

מה אני נותן

אני קצת מבולבל, אז אני כותב.
מחשבות מקבלות תוקף כמילים ומסתדרות בשורות על הנייר.
ככה ניתן להתבונן במחשבות, לבחון אותם, להבין אותם ומתוך זה לקחת החלטות ופעולות יותר טובות בחיים שלי.
אנסה זאת עכשיו.
-
חברה של חמור בר מנסה להפוך אותי לגבר טוב יותר
שאלה "למה מגיע לך כוסית? תמנה 3 סיבות, למה שמישהי תרצה אותך, יש להן מיליון הצעות כל יום.. אולי יש מסחסור נשים במדינה הזאת או משהו אבל זה המצב, מה טוב בך?"
1. אני מאהב מדהים, תמיד מפנק וחושב את בת הזוג שלו, היא תמיד ראשונה בסדר העדיפויות שלי.
2. אני איש בית מצוין וטוב עם ילדים. החל מניקיונות, בישולים וכל תפקוד הבית עד לגידול ילדים וחינוך.
3. אני חושב שאני נראה לא רע בכלל. זאת אומרת גם אני שווה משהו.
חשוב שאדע מה אני נותן ומה אני מחפש.. בעצם גם חשוב לדעת מה אני יכול להכיל ומי יכולה להכיל אותי.
ומה אני מחפש?
אוקיי יש לי שאלה טובה,
-
מה חשוב לי בבת זוג? תמנה את הדברים הקריטים
שאמשך אלייה כמו מטורף. נכון שהגיל עושה את שלו על כולנו אבל יש דברים שלא נעלמים אף פעם. כמו גובה, גוונים, שפת גוף, אופי, מטען רגשי, ובעצם כל הבנאדם.
שתהייה נקבה, כך ברא אותי הטבע. חח
שנהנה תמיד מהחברה אחד של השנייה. להיות ביחד, לישון ביחד, לקום בבוקר ביחד, לשבת במרפסת ולשתות תה. שזה לעולם לא ימאס, בסופו של דבר אני מחפש בת זוג. זאת דרגת קירבה אחת מעל החברים הכי קרובים.
שתהייה בנאדם טוב.
שתסתדר עם חמור בר. חמור היא החברה הכי טובה שלי, היא לסבית. אנחנו גרים ביחד כבר כמה שנים, אין בנינו דבר מיני אך לפעמים היא ומי שאני יוצא איתה לא מסתדרות. או שהן מקנאות בחמור וחושדות שאולי הולך משהו בנינו. אני וחמור לא רוצים להתפצל יותר, אנחנו גרים כבר כמה שנים ביחד, לפעמים לה יש חברה, לפעמים לי יש חברה, לפעמים לשנינו. יש לנו תוכנית לגדל את המשפחות שלנו ביחד, להיות שכנים. האקסית האחרונה לא אהבה את חמור בכלל, ראתה בא איום והרגישה שהיא צריכה להתחרות איתה על תשומת לב שלי. חמור ניסתה הכל בשביל להגיע אליה אך ללא הצלחה. יום אחד הבועה התפוצצה והייתי צריך לבחור בין חמור לחברה. בחרתי בחברה, חמור נתקה איתי קשר. זה היה הריב היחידי שהיה לנו אי פעם בקשר. אחרי כמה חודשים היא קבעה איתי להיפגש ואמרה לי משפט מקסים "כניראה שאוהב אותך יותר מכל חברה שאי פעם תהיה לך". יש מצב שהיא צודקת. לקחתי החלטה שאם אי פעם אגיע שוב לנקודה שבה אצטרך לבחור בין חמור לחברה שלי, אבחר בחמור. Bros befor Hoes
-
אוקיי אז בקצרה: 
מה חשוב לי בבת זוג?
1. שתהייה יפה
2. שנסתדר ונאהב
3. שתהייה בנאדם טוב 
4. ושתסתדר עם חמור.
אוקיי.. אלו הדברים שבאמת אי אפשר בלעדייהם? הבעיה היא שכשאני מתאהב בדרך כלל אני שוכח מהכל ורק רוצה לטבוע באהבה אדירה. אולי לא אתפתה שוב לסטות כשיש לי את זה כתוב עכשיו. לא לבזבז זמן על אנשים שלא טובים לי.
עכשיו, איך אני משדר את התכונות הטובות שלי החוצה? ואיפה אני מוצא את מי שאני מחפש?
חברה של חמור אמרה לי שאני צריך לזכור את זה בראש שלי כשאני ניגש למישהי, לזכור מה אני שווה ולנסות להראות את זה. 
0 תגובות
היפסטר תל אביבי
22/08/2018 16:35
God Is A Woman
06.11.2017
יאי סוף סוף יש אינטרנט D= 

לא כתבתי הרבה זמן, כי לא הספקתי
קפצתי מ0 ל100
לפעמים חיים גבוהה ולפעמים נמוך.
זה לא שזה פחות טוב להיות נמוך
רק.. הכל לאט יותר.

בחצי שנה האחרונה השגרה שלי הייתה אנימציה מבוקר עד ערב, הרבה גיטרה, לחיות בלי כסף, לחיות בלי שעון.
בחודש האחרון קרו המון דברים
רק תגיד כן לרצף ההוויה השוטף כמו נהר איתן
שים את היד במים ותראה איך שזה ימשוך אותך לעומק הנהר
אכתוב הכל בכותרות.. אני מקווה לתפוס את הכל
מאיפה להתחיל?..

יום כיפור!
שליטת האש והיקום התקשרה: "GodIsAWoman יש כרטיסים ממש זולים לברלין.. בוא נתחפף מפהה!"
וכך קרה שיום אחרי, מצאתי עצמי על המטוס לברלין חחח
5 ימי הרפתקאה משוגעת רצופה במוסיקה, אלכוהול, קניות ואוכל משובח.
ובנחיתה חזרה ארצה חליתי כמו שלא הייתי חולה מזה שנים, מאז החולי בדנמרק.
צרעה עקצה אותי בגרמניה לפני הטיסה.. אולי אלוהים מעניש אותי על הזלזול שרחשתי ליום שבוא הייתי באמת עושה חשבון נפש =
כמה ימים של חולי והבראתי כאילו כלום לא קרה.
ואז התחיל פסטיבל הזורבה.

אני וחמור מחפשים דירה בנרות: 2 חדרי שינה, שיהיה סלון (איזה הזיה שזה משהו שצריך להגדיר בחיפוש דירות בת"א) ושיהיה במקום מרכזי. ומצאנו אחת! עוד שבוע נכנסים לדירה חדשה בת"א!
חתמתי על חוזה דירה עם חמור בר בפלורנטין.
בלי מנסה לשכנע אותי חודשים לקנות כרטיס, יומיים לפני הפסטיבל הוא התקשר ופשוט הסכמתי ללא היסוס.
באותו יום שליטת האש והיקום התקשרה לספר לי על הפסטיבל, סיפרה שיש לה כרטיס והתחננה שאבוא איתה. איזה תזמון מפחיד!
היינו יומיים בפסטיבל: אני, בלי, שליטת האש והיקום וחברים, באשרם במדבר.. שזה אחד המקומות היותר מושלמים שיצא לי לבקר בהם.
ואז..
יצאנו באמצע הפסטיבל, ביום שישי, להופעה של הלהקה האהובה עלי (דרים טיאטר), בתל אביב.
ואז..
חזרנו למדבר ביום שבת בבוקר
-
יום ראשון חזרתי להורים בדרום לארוז את כל החפצים שלי ויחד עם יער העברנו דירה לת"א!



תמיד אני מגיע לדירות ריקות, מרהט אותן, משפץ ומנקה דברים. הפעם הגעתי לדירה ריקה לחלוטין!
זה היה אתגר, אבל אני מאמין שיהיה בסדר ואז הדברים מסתדרים, הגישה הזאת מעולם לא איכזבה אותי אז אני דובק בה.
הפעם היה מאוד קשה, כי לא האמנתי שיהיה בסדר, ואז בעצם זה אומר שלא יהיה בסדר?.. ואז לא בסדר!
זה מעגל שיכול להזין את עצמו.
אבל נשמתי עמוק והתחלתי לפעול במקום לפקפק:
התארגנתי על רהיטים חסרים משכנים במושב, רוןרון מפתח תקווה תרמה רהיטים, ההורים עזרו גם, אח שלי תרם, ויחד עם הדברים שלי ריהטנו את הבית לחלוטין במעבר אחד!

יום לפני המעבר יצאתי עם שליטת האש והיקום לבית קפה נחמד, היא שאלה "למה שלא תעבוד פה?" ובאמת נחמד שם..
אז הגשתי פרטים.. והתקבלתי!
התחלתי לעבוד שם כטבח בבוקר שאחרי המעבר.


השבוע הראשון בדירה היה עמוס ב:
בעבודה במטבח, מלא מלא אלכוהול&וויד, מסיבות, סידורים של דירה חדשה וחוסר שעות שינה מפגררר
בשבוע השני רוןרון הצטרפה אלינו, היא חברת ילדות של חמור בר שתמיד דואגות אחת לשנייה כשהן צריכות עזרה.
היא גם הופכת להיות חברה טובה שלי עם הזמן.
התנחלתי אצלה הרבה, יצאנו לביחד למספר מסיבות ופסטיבלים.
כרגע צצו בעיות בחיים שלה וחמור בר צרפה אותה לדירה. הן גרות ביחד בחדר של חמור..

זה לא כל כך מפריע לי.. זאת אומרת, היא לא מזיקה. בחורה חמודה, נחמדה שאני מסתדר איתה טוב, היא לא עולה לי הרבה וגם לא כזה מלכלכלת...
אבל כשהיא הביאה את 100% החפצים האישיים שלה הבנתי שהיא סוג של עברה לגור פה באופן רישמי.
זה מדאיג אותי אבל היא באמת אחת משלנו.
כרגע היא עדיין משלמת שכר דירה על מקום אחר אז אני לא דורש ממנה דבר.
נראה איך זה יתגלגל מכאן.

אני שומר על יושרה מסויימת מול עצמי ואם היא תהפוך למטרד לא אהסס לשנות את המצב הקיים.
אני נהנה מהנוכחות שלה ומקווה שהיא תשאר, היא ממש בת בית.
זהו זאת המילה..
בני בית, אנחנו לא שותפים,
אנחנו כל הזמן בסלון ביחד
לפעמים ערימת ילדים בחדר של חמור ורוןרון
לפעמים אני מוצא את חמור מתאפרת בחדר שלי סתם בלי סיבה.
אף אחד לא חושב לעשות קניות לבד, כשמישהו מנקה הוא מנקה את כל הבית
פשוט..
בבית.


השבוע השני היה עמוס עוד יותר ב:
בעבודה, אלכוהול, סידורים של דירה חדשה, עריכת הסרט חתונה של אחי, החתונה של אחי וחוסר שעות שינה מפגררר!!
כל כך הרבה קורה בעיר הזאת.
חבר שסיים לעבוד קופץ לאיזה שעתיים, חברים אחרים באים לישון, מישהו קורה לי לשבת ברחוב על קפה, חמור בר שהיא חיית מסיבות דואגת שאשתכר ואסתמם כל יומיים בערך.

ואני.. אני יאס מן אני, אם אני לא מסוגל לטחון מסיבות, עבודה ולהגשים את המטרות שלי תוך כדי, כשאני בן 25..
אז כניראה שלעולם לא אהיה מסוגל.
אז עובד כמו קרנף, מסרב ללכת לישון מוקדם ומסרב להיות עייף ביום.
גיליתי שאני ממש ממש יעיל עם הזמן הפנוי שלי.
כבר מתורגל ומבין שהוא מאוד קצוב ועלי להספיק הרבה לפני שזה יתחלף ביציאה עם חברים/עבודה/שינה. ואז גיל 40 יתפוס אותי בלי שאשים לב כמו שכל המבוגרים אומרים.
נגיד עכשיו.. אין לי באמת זמן לכתוב חח, אני עייף נורא ויש לי 5 וחצי שעות לישון. בכללי מתנצל על הפוסט הילדותי הזה.. זה מה שקורה כשכותבים דברים בלחץ ועייפות.
אני מקווה שאספיק לסיים את הפוסט הזה לפני 2 בלילה.
איפה הייתי?

את החצי השעות הפנויים היקרים שלי, שהתפזרו להם לאורך השבוע, הקדשתי לאחי (מומין2).
אני ואחיי (מוימן1 ומומין3) צילמנו סרט חתונה.
כשישבתי לערוך אותו התלבטנו בין פופולאריות ל-מצחיק ממש ופרטי.
בסוף הלכנו על סרטון פרטי שהורס מצחוק (אותנו).
סיימתי לערוך יום לפני החתונה, איחרתי לחינה בשעה וחצי כדי להספיק.
אבל כשהגעתי דרומה חמוש בדיסק און קי, מומין1 ו3 נרגעו כליל.

למחרת, ביום החתונה, אני ומומין3 הכנו חמאה ירוקה.
עוגיות חלל מפגרות! טעימות נורא, חזקות נורא.
בחתונה עצמה העפנו את כל החברים של מומין2 באוויר (אני מקצר כדי ללכת לישון).
אנשים לא כל כך שתו.. אולי התביישו כי זה מסיבה של המשפחה בסופו של דבר. אז התנדבתי להיות מלצר, לבוש בחליפה הכי יקרה ואיכותית שלבשתי בחיים שלי, הסתובבתי עם מגש מלצר, עמוס בצייסרים, בין האנשים.
תדלקתי את כולם ועשיתי נגלות של מגשים.
אנשים הכריחו אותי לעשות לחיים כל הזמן והשתכרתי קשה.
ואז העוגיה התחילה להשפיע... חח אחד הערבים הקשוחים בחיי.
אבל היי רק שמשתי דוגמא חח.. שיכרתי ומיסטלתי את כל האורחים הצעירים בחתונה הזאת XD
*השף המטפס*

החתונה הייתה מעולה, רועשת ותוססת.
מרגשת ומצחיקה עם סרטוני חתונה, הופעה של אישתו של מומין2, יער ואוכל טוב


מה עוד אספר? חשוב לדבר על הדברים כשהם טריים בראש וככה הכל נכתב בנחת ומקבל את המקום הראוי לו. זה לא המקרה [=

אה!.. היה לי סקס מעולה לפני כמה ימים.
הראשונה שלי, הבלוגרית שהתכתבתי איתה לפני שנים, שיום אחד החליטה לקפוץ לבקר אותי ו"לגאול אותי מייסורי", חזרה לבקר (היתרונות בדירה שווה בתל אביב).
הרגשנו מאוד בנוח, התרגשנו להפגש שוב. 
וזה היה שווה את זה.



אז מה זה לחיות גבוהה..?
לא לפחד, לרדוף אחרי המטרות, לעבוד קשה ולטרוף את החיים האלה.
יש לי מטרות מאוד ברורת לשנה/שנתיים הקרובות:
1. לחסוך לטיול בהודו (סביבות ה30 אלף)
2. לפתח קריירה באנימציה
3. ללמוד תאוריה במוסיקה
4. להוציא רישיון נהיגה
5. להמשיך להתאמן ולהיות חזק
6. להמשיך לחגוג בטירוף
7. לדאוג לעצמי תוך כדי

נתתי לעצמי חודשיים לבנות לעצמי שגרה שתגשים את המטרות הללו
דבר ראשון זה עבודה.. שתמיד תהייה אחת, ולטחון שעות כל הזמן.
אחרי שאת זה סידרתי והתרגלתי שוב לעבוד כל יום, חזרתי לאנימציה שכמעט חודש לא נגעתי
קבעתי עם חבר של מומין2 שילמד אותי תאוריה וכבר שילמתי לו על השיעור הראשון.. אז בקרוב אני מתחיל שיעורי מוסיקה רציניים בפעם הראשונה בחיי :)
בהמשך, כשיהיה לי יותר כסף אלמד נהיגה
אני מעמיס הרבה על הגוף שלי עם העבודה הקשה וסובל מכאבי גב, רגליים, עייפות ושרירים תפוסים.. בהדרגה אני משלב אימוני ספורט בחיי. קודם שאהיה חזק מספיק לסיים יום עבודה בלי לרצות לשכב בבית וללק את הפצעים שעתיים (כי פאקינג ישבתי על התחת שלי חצי שנה רצוף) ואז אתאמן קבוע כל יום יומיים.

מה עוד אגיד?.. חמור בר היא השותפה הכי טובה שאי פעם יכולתי לבקש לחיים, אנחנו ממש נשואים.
ישבתי עם מר גרגמל בבית החדש שלי וסיפרתי לו כמה שאני אוהב את הבית הזה וכמה שטוב לי.
זאת הפעם השנייה בחיי שאני מרגיש ככה, בבית.
אני חשוב שהתקופה הקרובה הולך לתת פייט רציני לתקופת קראוון הקסם.
גרגמל שאל מה משותף לעכשיו ולקראוון הקסם שבצפון?
בלי היסוס עניתי "אני וחמור בר בבית משלנו בלי שותפים מציקים עפים על החיים"



1/12/2017 02:19

הקונגרס

אני חשוב שאני יודע למה הבית תמיד נקי למרות שאין תורנות על המטלות..

כל אחד בא בתורו עם האנרגיות שלו, כשיש לו, ושופך אותם על הבית.

עושה כשהוא רוצה ולא כשנאמר לו.

כשיש תורנות והלכלוך מפריע לך, אתה לא מנקה כי זה תורו של מישהו אחר.

 

רישמית אני הכי בריון שאי פעם הייתי.

האימונים של חמור משתלמים. כבר לא שונא את זה, יש מצב שאפילו נהנה מזה [:

זה ממש מעניין איך שאפשר לשנות את הגוף.

תמיד נראתי משהו אחד, כל מיני שינויים קטנים ואיטיים קורים אבל סך הכל אותו הדבר. 

כעת אני משנה את הצורה ממש, חושף ומחזק שרירים שלא ידעתי שהיו קיימים.

יש מצב שהייתי מנופח ככה גם בתקופת התיכון.. באופן יחסי.

הקטע הוא שהשינוי ימשיך, מי יודע אולי עוד אהפוך לסופר סאיה :] (ספויילר)

 

אני רוצה להכריז בזאת על סגירת פרק בחיי: מטבחים.

כשהגעתי לתל אביב לפני חודש וחצי התחלתי לעבוד בבית קפה מעולה.

לאחר שבועיים קיבלתי הצעה עם כמעט כפול כסף בקפה לנדוור שבשרונה.

חייב לציין שאני תותח במטבח. אני מהיר, חד, מדוייק, נקי ויצירתי.

זה ללא ספק התחום הכי חזק וותיק בחיים שלי.

אהבתי את המקום, לא רציתי לעזוב.. אבל כסף.

קפה לנדוור זאת קפיצת מדרגה משמעותית. מטבח קשוח ומדויק.

ביום הראשון רק הסתכלתי ולמדתי כמו ספוג את המטבח החדש.

ביום השני נכנסתי לעמדת צ'אקר ואמרתי למנהל מטבח "צא צא לי מהמטבח"

הוא אשכרה יצא והתחלתי לנצח על הצוות.

זה עבד יופי.. הפתעתי את עצמי חח

המנהל רק עבר והציץ מידי פעם לראות שהכל עובד קשורה.

הוא היה ממש גאה בי.

אבל..

ויש אבל..

...


אני אנימטור... מטבחים היה אמור להיות עבודה זמנית תוך כדי הלימודים עד שאסיים.

וסיימתי..

אז למה אני במטבח?

כי אני לא מוצא עבודה באנימציה וגם חדשים בתחום מקבלים מינימום.. זה חצי ממה שאני עושה!.. זה לא פשוט.

נכנסתי מזה לדיכאון.. המטבח קשוח ודורש ריכוז, דיוק ומהירות.

מצאתי את עצמי שונא את החיים שלי בזמן העבודה.

כאילו.. אני כבר לא ילד, כוח ההוויה נמצא בידי. איך זה הגיוני שאני לא עושה את מה שאני רוצה?!

בגלל כסף?.. אני עובד כל החיים וכסף יש לי? לא! אז למה לעזאזל אני פה?!

יצאתי להפסקה ובדיוק חמור התקשרה. היא בפאניקה מוחלטת, רוצה שאבוא מהר מהעבודה, התפוצץ צינור בבניין.

חתכתי מוקדם, כשאני פותח את דלת הבית.. 

הכל מוצף, גשם סוריאליסטי יורד במרכז הסלון, כל הרהיטים בפינה של הבית וחמור בר מבוהלת.

הקדשתי כמה שעות לתפעול האירוע עד לאיתור הבעיה וסגירת המים לכל הבניין..

מאוחר בלילה, מותש, התיישבתי בין כל הבלאגן, בין מקרר לשולחן, בוהה באוויר.

הרגע הזה שאתה מרגיש שהחיים מחרבנים עלייך.

החלטתי לשבת שם ולעשות קצת כלום איזה שעה שעתיים.

והפלא ופלא, בקבוק ערק וכוסית מונחים מימיני.

 

הגב שלי שבור.. אין לי דיי אנרגיה לחיים המשוגעים האלה וגם למטבחים.

"כשהאמצעי אוכל את המטרה" התהדהד בראשי

למחרת בבוקר התפטרתי.

 


יום ראשון שעבר, חמור בר חזרה הביתה עם הפתעה בתיק. 

הגישה לי את התיק ובפנים אני מוצא תחת אפור.. גוש של חמידות אין סופית. 

היא מצאה גור חתולים באמצע הכביש הכי סוען במדינה והצילה אותו..

מלוכלך קטן.. מבוהל עד אינסוף מהעולם המתרחש סביבו, מפחד מרגליים ומכל דבר בעצם.

אמבטיית מים פושרים וזה חשף פרווה ג'ינג'ית. לקחנו אותו לוטרינר, הפיצפון רק בן חודשיים.

בימים שעברו השבוע הערמנו עליו אינסוף אהבה ותשומת לב.

בהתחלה הוא נרגע, לא הבין מה זה כל הטוב הזה שנפל עליו..

מסכן קטן, אכלת מלא חרא הא.. מעתה ואילך חייך יהיו דבששש

עכשיו הוא ממש נפתח, היום לא יצאתי מהבית ועשינו הרבה בונדינג, כל היום שיחק והשתולל.

כשחמור הביאה אותו צוטטי את נד סטארק

"You will train them yourselves, you will feed them yourselves and if they die, you will burry them yourselves"

עכשיו אני מאוהב באושינושימושיקטןשלי

הרקולס זה שמו

 

סך הכל זה סוגר את המשפחה:

אני וחמור בר ששוכרים את הדירה ביחד.

רוןרון שמזמן עברה לגור אצלנו בסלון.

יער, אולי האדם הכי מדהים ששנמצא בנתינה שיצא לי לפגוש בימי, החבר הכי טוב של אחי, שנדלק על רוןרון והם ביחסים אפלטונים-פוליאמורים מאוד מעניינים, נמצא פה גם הוא, יום כן יום לא.

זוג הגייז, השכנים המאוהבים שלנו, ים ועידו שאיתם אנחנו נפגשים כמעט כל ערב

והרקולס הקטן D=

כל ערב אני מתייצב במטבח להכין ארוחת גורמה.

כמעט שחכתי כמה שאני אוהב לבשל 3>

 

אני מרגיש שאני משתנה למשהו אחר עכשיו

בתקופה הזאת החיים שלי ממש ממש טובים.

מאוד אינטנסיבים, מהירים, מפתיעים ואוהבים..

קצת נראים קצת כמו הסדרה "חברים" 

ואני פה רק חודש וחצי.

שרק ימשיך,

אמן.




7/12/2017 17:06

פוסט פרידה ]=

היי חברים..

זה ממש עצוב, סוגרים את ישראבלוג בסוף החודש......

אתם כולכם חלק מהחיים שלי..

סיפורים של אנשים שמעולם לא פגשתי

לימדתם אותי כל כך הרבה

על איך החיים נראים מהעיניים שלכם

הרגשתי כל כך הרבה רגשות שלא שלי

נכחתי בכל כך הרבה רגעים קטנים ונצחיים שבהם לא הייתי

התאהבתי במאהב/ת/ילד/חתול שלכם

שמעתי כל כך הרבה מחשבות שלא שלי

התמודדתי עם קשיים שאין לי

תודה רבה לכם, עשיתם אותי עשיר בזויות על החיים.

אני אדם טוב יותר בזכותכם

ואני אוהב אותכם

 

אין תחליף לישראבלוג, אבל אני לא רוצה להפסיק לכתוב.

ואלו שרוצים להמשיך, בואו איתי.. אני עובר כתובת:

http://assmonkey.bloger.co.il/




20/12/2017 04:54

עברו חודשיים

לפני חודשיים עברתי לתל אביב והגדרתי תקופת זמן שמטרתה הייתה לתרגל את השגרה החדשה שלי. 

ישנן מטרות ראליות להשיג בתקופה הנוכחית, עד התקופה הבאה, לשנה וחצי-שנתיים הקרובות, עד הטיול בהודו.
חודשיים לנחות, להתאים את עצמי לסביבה האורבנית, לייצר ולתעל אנרגיות למקומות הנכונים.
זאת הפעם השלישית שלי בתל אביב, אני קורא לזה "הפעם השלישית והנכונה". 
כבר לא ילד שחי בתוך תיק, כבר לא חייל שמחזר אחרי הקיום של עצמו. 
הפעם אני מגיע בנוי, פחות או יותר סגור על מי שאני, כבר לא טרף קל ולא כזה פשוט להשפיע עלי כמו פעם. 
אני אשכרה מצליח לשמור על עצמי באוקיינוס האנרגיות, הכוונות והזרימות המשוגע הזה. 
אין דבר טוב יותר מלצוף על פני מים מתוקים וחמימים, להישאר באי תנועה מתמדת.
כל זה ועוד יחכה לי בהמשך. קודם עלי לצאת למסעות תבל, לצלול למעמקים, להלחם בכרישים ולגבור על נכשולים. 
הצורך בוער מבפנים בעודי מטפס עם הגיל למיצוי הגבריות.
יש לי עוד הרבה לאן לגדול, צפוף לי בתוך עצמי. לכן עלי להמשיך לחתור. לא לפחד ולא להסס. 
קדימה לחתור!



11/1/2018 17:51

ישראבלוג עדיין בחיים?

טוז אז.. לא סגרו את ישראבלוג חח

אז זה אומר שיש לי 2 בלוגים בעצם?.. ניחא שיהיה, לא מפריע זה בטוח.

לאט לאט אני מתאקלם לבלוג החדש בבלוגר וזה נחמד לעבוד עם מערכת באשכרה פועלת חח

בכל מיקרה.. הבלוג הזה עדיין קיים אז אין סיבה שלא אעדכן בשניהם נכון?.. נכון.




12/2/2018 02:39

אני מתגעגע לצפון

כשלא צפוף אנשים מקבלים את המרחב הזה להתפתח.

אכפת לך מכל מי שאתה רואה כי תתראו גם מחר.

יש קצת אנשים בגילך אז תמיד כיף לפגוש עוד אדם

המילים נשמעות אחרת בצפון

 

יש שם שקט. אבל זה לא רק שקט מצלילים.

זה שקט מהמולת התרחשויות

שקט במערכות גוף שלא צריכות לסנן אוויר ומים רעילים

זה שקט מאור בלילה

שקט מאנרגיות של אנשים

 

להרגיש אדמה בין האצבעות של הרגליים שלי

ולא לרוץ לשטוף מהר כי העולם לא מלוכלך מחוץ לעיר.




19/2/2018 07:30

פוסט פריקה בנוסח עדכון

דירת הסטלנים מתפרקת.

בכל פעם שהתארחתי אצל מישהו יותר מללילה אחד, תמיד הבאתי איתי משהו.. תמיד ניקיתי אחרי וגם אחרי אחרים. אם זה לשטוף כלים או להעביר ספונג'ה אם אני מרגיש באמת בנוח. רצינו דירת חברים.. זה לא הגיוני, הרעיון המודרני: שכל אחד יהיה סגור מאחורי קירות בבית שלו. למה לבד?..

 

חמור מקשיבה לי והאידיאולוגיה שלי שחילחלה בה עמוק, פתאום היא מדברת על דירת חברים ולחיות באחווה. אז הלכנו על זה.

לפני 3 חודשים חזרנו לגור יחדיו. החלטנו שלא נתפצל יותר ושגם יום אחד נגדל את הילדים שלנו ביחד. והכי נכון לנו עכשיו זה ת"א. בא לנו לחיות את גיל ה20 כמו שצריך. בכיף, מסיבות, קריירה, זוגיות ואווירה של חופש.. עברנו לפלורנטין, מעוז ההיפסטרים והחיים בסרט של מדינת ישראל.

תחילה התחברנו לזוג הגייז השכנים הנהדרים. ואז פתחנו את דלתותינו. תחילה רוןרון, חברת ילדות של חמור, הצטרפה. ואז יער, חבר הכי טוב של אחי, הצטרף גם. ככה זה כשיש לך דירה בפלורנטין, כולם רוצים לבוא להתארח. לזמן מה זה היה נהדר. בית חם ואוהב, הרבה אנשים נהדרים, מוסיקה, וויד, מלא אלכוהול ויוצאים למסיבות כמעט כל ערב. אני שונא מסיבות כמו שהעיר הגדולה מגדירה אותן: מוסיקה גרועה, מלא עשן, יקר, מבטים עויינים שכאלה, פשוט לא כיף... אבל תמיד אמרתי שהאנשים זה מה שחשוב. "We are the party!" הפך כבר למשפט קבוע כשמישהו עושה קולות שלא בא לו לצאת לאנשהו.

רוןרון היא בנאדם מדהים ובחודשיים האלו התקרבנו ממש והיא ממש כמו האחות הקטנה שאף פעם לא הייתה לי. מעולם לא הכרתי אהבה אפלטונית שכזאת בין גבר לאישה. 

בהמשך הכרנו את אלוהים שמסתבר גם שכנה שלנו (פלורנטין זה מקום ממש קטן) ובאותה תקופה בן דוד של רוןרון נהג לבקר ליום יומיים, כל שבוע. ובנוסף לזה, מידי פעם חברים שלי ומשפחה היו באים לבקר וזה כבר מילא את הבית לחלוטין.

 

זה החזיק מעמד לחודשיים בערך. בהתחלה כולם ניקו ועזרו, אני מכין אוכל שמספיק לגדוד, הוא נגמר ביום-יומיים ורוןרון הייתה עושה קניות קבוע.

ואני גם מאמין בדוגמא אישית, כשנקי לא נעים לך ללכלך. כשמלוכלך אתה בכיף מוסיף לבלאגן.

עם הזמן "נמאס" לדיירים לנקות ולסדר כל הזמן. אני ממשיך לעוף כמו טורנדו בכל יום על הבית ובאופן חצוף גם זה היה להם נוח. חמור התחרפנה משני הכפויי טובה האלו שלא משנה מה עושים הבית ניראה כמו מחסן תמיד. ו.. אני לא פסיכי בניקיון, אבל אני כן שומר על רמה גבוהה. יש הרבה אנשים ותמיד מבולגן, בסדר.. באהבה. הרצפה תמיד מלוכלכת, בסדר.. באהבה, יש הרבה אנשים בבית זה הגיוני. אבל איך זה הגיוני שאני מנקה את הבית, הולך לעבוד, חוזר והבית שוב הפוך??? מה אני עובד בשבילכם!? 




2/3/2018 00:41

קהה ממהה ההאא ממהה ההאא ממהה...

הההההאאאאאא!!!!!



2/5/2018 22:05

למה סון גוקו היא שאלה..

מודל לחיקוי, הגיבור שלי. 

למה בעצם? חשבתי על זה קצת:


משקיע את כל כולו בשביל להמשיך להשתפר

עובד קשה, יסודי ולא מחפש קיצורי דרך

לעולם לא מוותר

חדור מטרה

לא נרתע מאתגר אלה מתלהט בתשוקה

נהנה מתחרות ומפרגן

שואף להיות מספר 1

מחפש להנות ולא לנצח

העולם הוא מגרש המשחקים שלו

תמיד יזרום על הרפתקאות

עושה הכל בדרכו שלו

לא הכי חכם אבל גאון בתחומו

עומד מאחורי המילה שלו

גאה וצנוע מאוד

אדיב ורגוע

מאמין בטוב הלב

תמים וכנה

מאמין בטוב הלב ובהזדמנות שנייה

ישן כמו בלוק

אוהב לאכול ובכמויות אדירות




26/2/2018 22:45

להיות חזק

כל שנה אני מסקר את השנה שעברה ועושה חשבון נפש, כאן בבלוג.

בדרך כלל אני מונה את ההישגים ומוחק שורות מהרשימות של החיים.

אך השנה היה לי קשה לסכם, חשבתי שלא התקדמתי כפי שרציתי.

שנה שעברה הייתי שרוי בזוגיות הכי טובה שאי פעם הייתה לי,

בשנה שהתגלגלה אחרייה סררה דממה דיכאונית.

שנה שעברה נהלתי מטבח ושקדתי רבות על פרוייקט גמר הלימודים.

השנה הם הסתיימו וזהו. והחלפתי את המקצוע בשומר לילות, כדי שאוכל להמשיך לפתח את עצמי כאנימטור... 

 

קצת קשה לי לזכור למה אני עושה את כל זה 

עלי לרצות משהו ולדמיין את השלבים עד להשגתו.

בעצם, אם לא היה כסף בעולם ויכולתי לעשות את מה שאני רוצה לעשות:

אז הייתי עושה סרטוני אנימציה פסיכים סתם לכיף שלי.

וזה לא חייב להיות אחד מול השני. חייבת להיות עוד דרך, אחת טובה יותר.

יש כל כך הרבה גאוני יוטוב שעושים סרטונים גאוניים ומזה מתפרנסים, גם אני יכול!

עלי לעשות את מה שאני רוצה והכסף יגיע בעקבותיי

זה מעודד אותי ונותן לי מוטיבציה לעבוד במרץ!

כי אני סומך על עצמי, לא דואג.

 

היה לי הרבה יותר קל אם הייתה מישהי לצידי

אבל זה בסדר, אני כניראה לבד כי אני עדיין לא מוכן למשהו חדש.

כמה שאני חושב שאני כן.

נדמה לי שמישהי מדהימה תגיע בקרוב, 

אני מרגיש אותה במשב רוח החם של תחילת הקיץ

 

פורים הגיע השנה סמוך ליומולדת שלי והפכתי לסופר סאיה

כבר חשבתי שאני מתחיל להסגר על על מי שאני אבל הינה שוב, בגיל 26 משנה צורה.

ככל שאני משחרר יותר אנרגיה ככה הגוף מסוגל להכיל יותר ולשחרר עוד

אוגר כוח בין רקמות השרירים

והדמות של סון גוקו השפיע עלי לא מעט החודש הזה חח




9/4/2018 05:10

זכרונות אקראיים 4

ביומולדת של גיל 3, אמא לקחה אותי לחנות צעצועים, אמרה לי לבחור אחד. "מלך האריות" בדיוק יצא ואמא שלי קנתה את הקלטת, אני ואחיי היינו מכורים לסרט וצופים בו בלופים. אני זוכר את המדפים בחנות כמו גורדי שחקים והכי למעלה נח לו דובי של אריה. בנוסף לאחי הגדול היו 2 בובות של טיגרסים והרי אריה יותר חזק מטיגרסים.. זה היה מספיק סיבות לבחור באריה בלי היסוסים. עד היום הוא איתי.. על המיטה בדירת הרווקים ההיפסטית התל אביבית שלי חח

 

זה אחד הזכורונות הראשונים שיש לי בחיים או אולי הראשון.. פתאום הוא קפץ לראשי, ועכשיו זה כתוב.




16/7/2018 23:34

עדכון מצב:

התפטרתי מהעבודה היום

החלטתי את זה בפסטיבל שיווה בסופ׳ש שהיה

ברביעי שעבר עיקרתי את הרקולס

טסתי לבודפסט בשני לפני שבועיים

לפני כן קיפלתי את הדירה

אבל לא לפני שהספקתי לסגור מעגל עם האקסית המיתולוגית שלי

לפני חודשיים שלוש התחילו שוב הנזילות מהתקרה

 

בעוד שבועיים אני עובר לצפון, אל דוד שלי:

פרק שלישי בטרילוגיית תל אביב הסתיים

הלאה להרפתקאה הבאה




22/8/2018 11:06

פרק חדש

על הספה, בבית של רונרון,

לילה לפני המעבר לצפון, מזוודה ארוזה למטה.

תל אביב, מה את בכלל?

 

הכל התחיל לפני כמעט שנה

חמור ואני השכרנו דירה בפלורנטין,

2 חדרי שינה וסלוןמטבח שכזה.

 

לפני המעבר סיכמתי עם חמור ״חמור, את לא מביאה חתול. את לא.. מביאה.. חתול. הבנת?...״ 

 וכעבור שבועיים היא חוזרת הביתה קצת מבוהלת/קצת נרגשת 

״GodIsAWoman אל תבהל״ אוי לא רק לא חתול

היא יורדת מהאופניים שלה בכניסה לבית ומפילה את התיק מעל גבה.

נעמדת מולי, פותחת את הקפוצ׳ון מורידה מעלייה תיק צד. 

אני בשאננות: ״כבר חשבתי שהבאת לי חתול״ אומר במעיין הקלה

היא עוצרת לרגע, דופקת חיוך עם גיכוח ומגישה לי את תיק הצד. 

אני פותח אותו, זה חתול.

...

מאז עברה שנה, 

אני מאוהב בהרקולס הקטן שלי!

 

אז מה קרה בשנה הזאת?

עברנו לתל אביב בשביל לחגוג, וכך היה

כל יום הרפתקאה, מסיבות, וויד&אלכוהול, ים, אוכל, ישיבות, בישולים, חגיגות

נוצרה לי חבורה מקומית פה בעיר

זוג הגייז, חמור בר והינשוף בת זוגה, רוןרון ובן דוד שלה, יער, זאק, אלוהימה ובת זוגה ועוד מלא חברים של חברים. 

ואני מתייצב במטבח כמעט פעמיים ביום, מבשל באהבה כמויות אדירות של אוכל לכל הילדים החדשים שלי P=


בהתחלה גרנו אני, חמור והחתול בשקט.

בהמשך רוןרון עברה לגור אצלנו על הספה. 

חבר הכי טוב של אחי, יער, גם הצטרף באיטיות באיזשהו קטע לא קשור ומגניב ממש. 

 רוןרון ויער התאהבו והפכו לזוג אצלנו בבית. 

 סידורי שינה היו לפעמים הם אצלי בחדר, לפעמים אצל חמור, לפעמים הם ישנים בסלון. 

# הרגע ההזוי הזה שאתה דופק על הדלת של החדר שלך בשביל לבקש לצאת לסלון חח

 

הפכנו לחבורה-משפחה.

ים ועידו הם השכנים הגייז שלנו, מאוהבים כבר עשור ביחד

נהגו לבקר מידי יום.שותים, מעשנים, יוצאים למועדוני גייז ביחד.

מועדוני גייז זה מצחיק.

שם פגשתי את אלוהימה

 

אלוהימה:

לפני 6 שנים בערך, אני משוטט בפייסבוק,

ופתאום נתקל באישה הכי שווה בעולם שאי פעם קייםםםםםם בעעווללםם

מראה לחמור ״תראי, ידעת שקיימים דברים יפים כל כך?״

והיא בתגובה ״אה! זיינתי אותה! D: “

#כוסאמאשלכלהלסביות

מאז התעדכנתי על הפייסבוק שלה פעם בכמה שנים. סתם להזיל ריר.. איזו מושלמת היא אני מת.

 

והינה היא פתאום, פה איתי 6 שנים אחרי במועדון גייז. רקדנו איתה כל החבורה

אחרי זה חפרתי לחמור עלייה והבדיחה הזאת הייתה ממש מוצלחת

כל כך מוצלחת שחמור חידשה איתה את הקשר כדי להזמין אותה אלינו הביתה סתם בשבילי לצחוק עלי

היא צורפה דיי מהר לחבורה חח

ואני הייתי דלוק לה על התחת לתקופה דיי ארוכה. בעצם עדיין.. אבל לא באמת P=

 

ים ועידו תכננו להתחתן והיו מאורסים.

רצינו להכין להם קליפ חתונה.

בדרך כלל שמתכננים יומולדת אומשהוכזה עם חברים אז הכל מתפקדש כי לא כולם משתפים פעולה כמו שצריך, מתפשרים, יוצא איזה חרא עבודה ומקרינים איזו שטות בחתונה.

והפעם כולם שיתפו פעולה בצורה מופתית. 

התגבשנו נורא סביב זה

יצרנו קליפ חברים הכי טוב שבעולם הזה!

היה לי לעונג לערוך אותו, לימודי האנימציה השתלמו והסרטוני שטות שלי קיבלו תפנית מקצועית.

והחתונה שלהם הייתה החתונה הכי כיפית בחיי, ממש החתונה של החבורה שלנו.

הקליפ עצמו משקף טוב את הוויב:


כולם אצלי בבית, אוכלים את האוכל הטבעוני שלי, ברוח אהבה ואחווה. 

 אני לוקח קרדיט על המשפחתיות שלנו, זה הערכים שלי שהובילו את המשפחתיות בחבורה.

 

קרה המון השנה,

יותר ממה שאוכל לכתוב בפוסט אחד.

אני ושליטת האש והיקום יצאנו לטיול גיבוש בגרמניה - ברלין בתחילת השנה

לפני חודשיים בערך אני, חמור והינשוף יצאנו לשבוע בבודפסט לשבוע גיבוש חח.

אם אני גלגל שלישי אז אנחנו תלת אופן!

 

כל כל הרבה התרחשויות אדירות ומדהימות

אני לא מעוניין לכתוב עוד על הדברים הרעים שקרו.. חפרתי מספיק וזה גם התבטא בחוסר כתיבה של החודשים האחרונים.

 על הג׳וקים של דרום ת׳א, הנזילות מהתיקרה, הריבים וקרעים שנוצרו בחבורה, קשיים כלכליים, עבודה מחורבנת ועוד שלל השיט שהחיים נותנים. 

 

איך השנה המטורפת הזאת נגמרה?

קיפלנו את הדירה

חמור עברה לגור עם הינשוף

רוןרון שוכרת דירה עם בן דוד שלה

יער שוכר דירה שווה לבד

ים ועידו נשואים

ואני הפכתי להומלס חח

 

התפטרתי מהעבודה..והפסקתי עם אנימציה. 

 הייתי צריך הפסקה בלתי תלויה מהחיים האלו. 

 חודש שלם שגרתי בין בתים וכולם אירחו אותי בלב פתוח, החזירו לי על השנה הזאת. 

 איך שגלגל מסתובב זה מטורף!

 

אני לא מאמין בחבורות.. חבורות זה שטות שלא קיים, יש רק חברים. 

 מתרחקים ומתקרבים, אך לפעמים בנאדם מתקרב כל כך שגם כשמתרחק נשאר קשור בחבל. 

 רוןרון ואני הפכנו למשפחה, נראה לי שאוסיף אותה לנבחרת שלי. 

 היא האחות הקטנה שמעולם לא הייתה לי.

 

אבל לא הכל ורוד.. חיי העיר קשים לי. כתבתי על זה לא מעט בפוסטים האחרונים.

אנימציה, כושר, עבודה, טבעונות.. בהדרגה הפסקתי לתפקד.

הייתי צריך שינוי, אז שיניתי! 

אני עובר לצפון! חיים שקטים ויפים שיאפשרו לחזור להתרכז באמנות שלי.

אני לא אוהב שמפריעים לי להתרכז בחלומות שלי

יגיע הסתיו יסלק ממני את כל הלכלוך.

 


שבוע אחרון בת׳א:

רגע לפני המעבר אני ומר גרגמל עושים סיבוב אוכל בשרונה.. כמו כל יום רביעי כמעט.

ואז ראיתי אותה, יפה וקסומה עם שיער משגע

קטנה מטפסת בזהירות על סולם עץ בחנות תה, מותחת את עצמה להגיע אל התה במדף העליון, שבוודאי אגיע אליו ללא צורך בסולם בכלל. 

ממש הציגה את עצמה בפני בלא ידיעה שאני מסתכל וזה בדיוק הטעם שלי. 

 ״אוהב!״ אני אומר ומצביע לגרגמל, וללא מילים נוספות נכנסנו לחנות תה חח

 

התעניינו בתה כאילו שתה מעניין לי תתחת והתחלנו להריח כל מיני דוגמאות תה בחנות, מקשקשים ביננו ולפעמים איתה, משתדל להצחיק אותה. 

 באיזשהו שלב התחלנו לדבר, גרגמל שהתקשורת ביננו גובלת בטלפטיה, זייף שיחת טלפון ויצא מהחנות. 

 דיברנו אני והיא עוד כמה דקות. מהר מאוד הבנו שאנחנו עשויים מאותו החומר.. 

 חנונים אנימטורים לעתיד.. מה זאת עשויה להיות אישתי? יש מצב טובב. 

 לקחתי מספר.

 

 

אני טוב בלמצוא את מה שאני מחפש
אבל מי אמר שמה שאני מחפש זה מה שאני רוצה?
אמן ושהפעם אין פער בין מה שאני חושב שנכון לבין מה שנכון לי.
בכל אופן, מצאתי אותה. היא צריכה כינוי לבלוג חח
תאחלו לי בהצלחה And dont fuck it up!

 


מאז עברו 3 שבועות. 

 עברתי לצפון, החיים כאן גן עדן. 

 יש לי צימר משלי והוא הכי מושלם בעולם. 

 בניתי עם הכלים של דוד שלי שולחן מחשב ענק וחזק ובניתי עמדה מושלמת ללימודים. 

 הבית של דודי גדול וכל השטח הקסום הזה ממש מפנק אותי. 

 העבודה בצימרים היא ממש בדיחה, בערך שעה-שלוש שעות ביום של התעסקות במצטבר. 

 בהתחלה התאפסתי על עצמי, אוויר טוב, שקט. אבל לא שקט של משעמם בחדר, שקט של רוח,ציפורים ומדיטציה. 

 מים טובים זורמים ברזים, יש לי מטבח טוב ודודי קונה כל מה שאני מבקש, אני אוכל 100% טבעוני פה, הולך יחף 

 והכי חשוב זה שאני כמעט ולא רואה אנשים חח

 

חזרתי בהדרגה לעשות כושר וגם ללמוד.

 בהתחלה הייתי מדליק את המחשב כל בוקר ונכנס לתוכנה רק בשביל שזה יקרה.. לנער את האנטי שנוצר לי מהדבר שאני הכי אוהב.

בהמשך קצת שחקתי בתוכנה, משוטט בה בחוסר מעש. 

 ולאט לאט חזרתי לעבודה. כעת אני יושב רוב היום, כל יום ועושה אנימציה, בונה תיק עבודות.

 

ואהובתי בעלת השיער המושלם מהמרכז. 

 כבר הספקנו לצאת ל10 דייטים בשבועיים חח

זה מתקדם מדהים ולאט, אינטנסיבי ומאופק. 

 היא מחנכת אותי, לא נותנת לי בשר. 

 

בהתחלה חשבתי שמשהו לא בסדר, שהיא משחקת בי משחקים. 

 בעצם אם שנינו מפותחים מינית, זה מרגיש נכון ואנחנו בטוחים אחד בשנייה.. אז למה לא?...

אבל היא לוקחת את זה לאט, בהדרגה מפתחים קודם אינטימיות ועניין. 

 ואתם יודעים מה, היא צודקת!

עדיף ככה.

היא ממש טובה לי, פשוט נפלה עלי משמיים דווקא שבוע לפני המעבר.

 

בכל שיחה איתה אני מסמן וי או 2 במחברת הדימיונית שלי של 

״רשימת תכונות שיש לאישתי״..

 

בת 28

אנימטורית

אוהבת שיער ארוך

 אוהבת מטאל


סתם.. אין לי באמת מחברת דימיונית כזאתי (בדוק שיש לי!)

היא פשוט מפתיעה אותי בכמה שאנחנו מתאימים,

זה רק כמה דוגמאות טיפשיות אבל נהדרות חח.. 

עוד לא מצאתי בה משהו שאני לא אוהב. 

מאוד מוזר אבל מרגיש לי שאני לא מתפשר על דבר בקשר הזה. 

הזמן יגיד.

 

 

אני הייתי GodIsAWoman 

וזה היה סיכום של השנה האחרונה.

פרק חדש ומרגש התחיל כבר.


1 תגובות
השיעור האחרון
11/06/2018 01:34
God Is A Woman
17/8/2017 02:42
היום במכללה היה יום ״הכנה לתעשייה״
כשהייתי קטן כל מה שרציתי היה לשחק משחקי מחשב, לא העזתי לדמיין שאני יכול להיות זה שעושה את המשחקים
אבל בדיעבד.. אנימציה זה המשחק מחשב הכי טוב של כל הזמנים!!!
-
היום היה יום טוב,
אחד מהימים האלו שמרכיבים את הסרט של החיים.
המורים שלנו אלופים לא סתמו לרגע והפציצו אותנו בידע חיוני שפתר הרבה בעיות ושאלות.
אנשים יצאו משם עם הרבה תשובות בקשר לשאלות בחיים שלהם והעתיד המקצועי שלהם, גם אני קיבלתי תשובה.
-
אוקיי, יש לי את החלום הזה (שיש לכולם) שלהקים משפחה ולחיות רחוק בטבע בצפון באושר ואושר בלי דאגות ולחיות חיים פשוטים ויפים עם משפחה אוהבת.
זה נורא פשוט אבל המציאות מתנגשת עם זה בגלל שהכל עולה מלא מאני מזומני (וגם צריך למצוא מישהי שרוצה בזה).
לעבוד כל החיים, כל יום בשביל להיות בבית כמה שעות בערב..?
לא בא בחשבון! חיפשתי מה אני אוהב לעשות שאפשר לעשות ממנו כסף ולא משעבד.
לבשל? לצייר? אולי לנגן?.. במה יש כסף ולא משעבד אותי לעבודה?..
תכלאס ממה הכי הייתי רוצה להתפרנס בחיים האלה.. הדבר הכי פרוע שאפשר לחשוב עליו, כמו.. להיות טועם הגלידה מלכותי!
תשמעו.. אנימציה זה משחק מחשב שאתה אלוהים ויכול לעשות הכל.. ממש ה-כ-ל!  אוכל לעבוד מהבית באיזשהו שלב בקריירה, ויש בזה כסף.
-
בסופו של דבר הילד שרצה לשחק במחשב ניצח, זה לא יכל היה להיות אחרת. עוד שבוע +- אתם תראו את העבודות שלי בפוסט תמונות 
ואז מסיבת סיום. תכף אתחיל לעבוד
אשתה ידע כמו מפלצת כשאעבוד בסטודיו איפשהו.
וכשארגיש מוכן אהפוך לפרילנסר. 
אאאאעעעיעעעייהההה!!!

עריכה: עבודות נבחרות
8 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 ... 17 18 הבא »
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
הנבחרת
•  10.01 מומין א
•  12.01 מומין ב
•  18.03 מומין ג
•  28.03 סקיילין
•  16.05 אליאס
•  17.06 אבא
•  20.07 שליטת האש והיקום
•  14.09 מר גרגמל
•  01.11 חמור בר
•  16.11 ריוקו
•  30.12 אמא
•  30.12 בלי
מניפסט
אני לא אוהב שמפריעים לי להתרכז בחלומות שלי
----------------------------------------------------------------------------------------------
זכותו של כל אדם לעשות כרצונו כל עוד הדבר לא פוגע באחר.

לחיות זה אחד הדברים הנדירים ביותר, רוב האנשים פשוט קיימים

נורמאלי עד כמה שאני מכיר זה הרס עצמי וסביבתי מתמשך מיום הבלדי ועד יום מותי.

אני חיי את חיי בניסיון לצמצם את הפער בין מי שאני למי שאני רוצה להיות.

יש 3 דברים שאני צריך בחיים: אוויר,מים ופיפי. כל השאר זה רוצה.

תן את כל מה שיש לך אבל לא את עצמך.

אל תלך נגד הטוב שלך

אנשים אוהבים להתווכח, אוהבים לריב ולא להסכים, אני מסתפק בלהיות מאושר :-)

ואהבת לרעך כמוך!

אנשים זה קל, שחמט זה קשה.

אל תכעס על ההורים שלך, הם עשו את מה שידעו כשגידלו אותך.

אל תנסה להבין בנות, בנות מבינות בנות והן שונאות אחת את השנייה.

אל תפחד לגדול לאט, תפחד להשאר ללא שינוי.

אל תשתנה בשביל אף אחת.

אל תצפה מאנשים לעשות את מה שהם לא יכולים לעשות.

לא תתורו אחרי לבבכם, ואחרי עיניכם, אשר אתם זנים אחריהם.

אל תלך נגד הטבע שלך

אל תהייה קורבן

אל תשתף פעולה עם הרוע

אל תעמוד מן הצד

תוכנית היא קו ישר, רצון הוא גל

רק אם יש לך אינטרס אישי אפשר לתת המון

אתה לא יכול לא לטעות, לכן טעה! (פועל ציווי).

תשארו רעבים, תשארו פזיזים

אפשר לחבר את הנקודות רק במבט לאחור.

לך עם המוח, אבל תן לאינטואיציה להוביל ושהלב יבחר
.