עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

אופטימי קיצוני [=
אנימטור
בעל חוש הומור ילדותי מפותח P=
בקיץ טיולים, בחורף כרבולים
גיטריסט
גיימר
היפר אקטיבי
הרפתקן
חיי בין השוק למטבח
טיפוס זוגי
ילד טבע
משקיען
סטלן קל
קוף משוגע
חברים
Anastasiaאחת שיודעתedyaGeminiנערת הגורל
מתעב עד עומק נשמתי
אוכל זבל
זמרים בלי להקה
לבהות בטלויזיה
לעמוד בתור
סיגריות
פוליטיקה
תאורה לבנה
דמויות&סיפורים
התפתחות אישית
השיעור האחרון
11/06/2018 01:34
God Is A Woman
17/8/2017 02:42
היום במכללה היה יום ״הכנה לתעשייה״
כשהייתי קטן כל מה שרציתי היה לשחק משחקי מחשב, לא העזתי לדמיין שאני יכול להיות זה שעושה את המשחקים
אבל בדיעבד.. אנימציה זה המשחק מחשב הכי טוב של כל הזמנים!!!
-
היום היה יום טוב,
אחד מהימים האלו שמרכיבים את הסרט של החיים.
המורים שלנו אלופים לא סתמו לרגע והפציצו אותנו בידע חיוני שפתר הרבה בעיות ושאלות.
אנשים יצאו משם עם הרבה תשובות בקשר לשאלות בחיים שלהם והעתיד המקצועי שלהם, גם אני קיבלתי תשובה.
-
אוקיי, יש לי את החלום הזה (שיש לכולם) שלהקים משפחה ולחיות רחוק בטבע בצפון באושר ואושר בלי דאגות ולחיות חיים פשוטים ויפים עם משפחה אוהבת.
זה נורא פשוט אבל המציאות מתנגשת עם זה בגלל שהכל עולה מלא מאני מזומני (וגם צריך למצוא מישהי שרוצה בזה).
לעבוד כל החיים, כל יום בשביל להיות בבית כמה שעות בערב..?
לא בא בחשבון! חיפשתי מה אני אוהב לעשות שאפשר לעשות ממנו כסף ולא משעבד.
לבשל? לצייר? אולי לנגן?.. במה יש כסף ולא משעבד אותי לעבודה?..
תכלאס ממה הכי הייתי רוצה להתפרנס בחיים האלה.. הדבר הכי פרוע שאפשר לחשוב עליו, כמו.. להיות טועם הגלידה מלכותי!
תשמעו.. אנימציה זה משחק מחשב שאתה אלוהים ויכול לעשות הכל.. ממש ה-כ-ל!  אוכל לעבוד מהבית באיזשהו שלב בקריירה, ויש בזה כסף.
-
בסופו של דבר הילד שרצה לשחק במחשב ניצח, זה לא יכל היה להיות אחרת. עוד שבוע +- אתם תראו את העבודות שלי בפוסט תמונות 
ואז מסיבת סיום. תכף אתחיל לעבוד
אשתה ידע כמו מפלצת כשאעבוד בסטודיו איפשהו.
וכשארגיש מוכן אהפוך לפרילנסר. 
אאאאעעעיעעעייהההה!!!

עריכה: עבודות נבחרות
5 תגובות
לגרור את השרשרת
03/06/2018 01:11
God Is A Woman
16/8/2017 00:22
זוכרים אותה?

אז היום פגשתי אותה במכללה שלי.

ברגע אחד נשרפתי. כל מה שהיא עף עלי והדהים אותי בבת אחת.

כתבתי על הבוץ שהן משאירות בפנים וכמה קשה להיפטר מזה..

הינה, זה עדיין בפנים, לא התפוגג לרגע. רק נרגע, התקרר, נשכח, נרדם, התאבק, התייבש, התיישן ונקבר

כמו לבה זה פרץ החוצה ללא התראה מוקדמת, שטף את כולי.

ואני מזיע עם פוקר פייס "היי.. מה נישמע?.."

מה עוד יכולתי להגיד?.. יש לי תחושה שהיא לא מעוניינת לדבר איתי

אני לא מבין איך אנשים יכולים לנהוג ככה. חצי שנה מהחיים שלנו נקשרו חזק ביחד.

כל כך הרבה זכרונות מתוקים ומושלמים שיצרנו ביחד ועכשיו אנחנו זרים?

ובתכלאס, יכול להיות שיש אולי 2-3 אנשים שמכירים אותה יותר טוב ממני..

ככה זה.. מי מכיר אותכם יותר טוב מהבן/בת זוג שלכם?.. אז במה זוגיות מהעבר שונה?

בזיכרון זה קצת דהוי וגם התקדמנו מאז, אבל לא השתננו, רק בנינו עוד מעצמנו מאז.

הפעם האחרונה שדיברנו היה בשיחת טלפון אחרי שהיא התחמקה ממני שבוע רצוף,

שיחה שבא היא מטאטא אותי.. עד שויתרתי, זאת הייתה הפרדה שלנו.

מחר אני מסיים את הלימודים, היא בדיוק התחילה קורס.




29/1/2018 00:18

סעמק

פגשתי את טליה היום.

הייתה הרצאה במכללה והגעתי באיחור. נדחפתי בין האנשים והתיישבתי על הרצפה מקדימה, סובבתי את הראש לעבר הקהל והינה היא שם באמצע, מנופפת לי לשלום. חייכתי באיפוק ונופפתי חזרה. בקושי הקשבתי להרצאה, הייתי עסוק בה כל הערב, לא מסתכל עלייה יותר מידי, רק כשהיא לא רואה. דאמנ היא כזאת יפה תמיד!.. בסוף ההרצאה היא באה אלי, אמרה לי שלום ושאלה אותי לאן אני הולך מכאן "הביתה" עניתי. "איפה זה?" המשיכה, "פלורנטין" עניתי. "אה, טוב" אמרה כשהבינה שאנחנו צועדים מפה למקומות שונים.. רק חייכתי ועניתי "טוב". טוב, והיא הלכה.. סעמק....

היא הלכה לכיוון עזריאלי ותכלאס גם לי יש משם אוטובוס אז יכולתי ללכת איתה, ללוות אותה.

אבל בשביל מה?... מה יעזור לי לחיות בעבר?.. מה שהיה ביננו נגמר וזהו. 

ובכל זאת, אני מרגיש כמו חרא.. פתטי כל כך. למה אכפת לי ממנה?.. היא לא בנאדם כזה מדהים, סתם סאקר ליופי וליופי שלה ספציפי. למה אני מפנטז, שאולי יש לי סיכוי איתה למרות שכבר מה שיכל לקרות קרה? מה, היא יכולה להיות האישה שאני מחפש?.. בעצם היה לנו קטע פעם ועכשיו זה יכול לקרות שוב, אמיתי יותר וכנה, ביחד נקים משפחה. לא, ממש לא. אז למה להבין את זה לא מספיק טוב?

 

ועוד משהו, הפסקתי להתחיל עם בנות.

דיי, זה לא עושה לי טוב. אני לא טוב בזה, לא יודע איך עושים את זה, לא מבין בכלל מה זה אומר "להתחיל" עם מישהי. אני מתאמץ, חושב ומתכנן מהלכים.. בעצם מנסה "להשיג" משהו ולא מצליח. מתלבש בבגדים צמודים ולא נוחים כי ככה זה יפה, לא מתמסטל הרבה כי אז אני מחייך כמו אדיוט ולא ניראה כל כך מושך ככה, משתדל לא לצאת קוף ילדותי למרות שזה בדיוק מה שאני בצורתי החשופה. לא עושה לי טוב להיות לבד אבל עושה לי עוד יותר רע לחפש בכוח, רק מרחיק אותי מהמטרה.

אז שחררתי.. העיינים מפסיקות "לסרוק את השטח", מפסיק לנסות ליצור אנטרקציה עם אנשים שלא קשורים בכלל, שקט במחשבות ויכולת להתרכז במה שבאמת מעניין וחשוב, לא משנה את דברי בגלל מי שאני מדבר איתה.

ואז זה חוזר להתגנב כמו גובלין מציק ואפל, יושב לי על העורף בזהירות שלא ארגיש ומחדיר מחטים אחד אחר השני, עד שזה נהייה מוגזם ואני שם לב ומנער אותו מעלי. אז הוא חוזר ומתקרב לאט לאט, בוחן גבולות ואת העירנות שלי. דיי! שיניח לי, מה רע כל כך בלהיות לבד???

0 תגובות
עמק המומינים
31/05/2018 23:28
God Is A Woman
5/7/2017 00:14

סופ"ש אחד ישבתי בסלון בבית של ההורים, צהריים.

מומין2 קרא לי מהמסדרון "GodIsAWoman.. בוא!"

מאיפה הוא קורא לי?

הוא אף פעם לא קורא לי בשם הפרטי שלי, תמיד זה בשם חיבה או משהו

הוא גם אף פעם לא קרא לי לבוא לחדר שלו

 

עזבתי את מה שעשיתי וקמתי לחדר שלו, בקצה המסדרון

"בוא בוא" הקול שלו בא מהצד השני, החדר של מומין1

אני נכנס ומוצא שם את מומין1 יושב על כיסא מהסלון, בחדר שלו.

מומין2 עומד ליד הדלת ומחזיק את הידית, מחכה שאכנס.

מומין3 שוכב כמו חתול, על הכיסא מחשב.

מה זה? ישיבה משפחתית?

מומין2 סוגר אחרי את הדלת ומתיישב על המיטה

 

אני נעמד מולם וברגע נסגר מעגל של 4 אנשים

מומין2 ממשיך 

"יש משהו שאנחנו צריכים לדבר עליו שכולנו יודעים עליו והגיע הזמן שנדבר עליו... כולנו אוהבים טוסטים"

זה היה דיי ברור, יצאנו מהארון ביחד.

*צעדים*

כולם משתתקים ופתאום הדלת מאחור נפתחת

זאת מומיןאמא. היא מציצה מהדלת עם הראש  פרוש בחיוך סקרן ושואלת "מה אתם עושים?" 

 

מאז הרבה דברים קרו

התחלנו לעשות ישיבות ביחד ולאכול טוסטים.. ולדבר בפעם הראשונה בחיינו.

ולהיות מעורבים בחיים אחד של האחר

זה התחיל בסופ"שים אצל ההורים שהיינו מתאמים שנבוא ביחד ולא רנדומאלי איך שיוצא. 

והמשיך למפגשים אקראיים בבתים שלנו

ועכשיו זה שיגרה ככה.

סוף סוף




13/6/2017 04:06

אז ההורים שלי יודעים שאנחנו אוהבים טוסטים.. שכולנו אוהבים טוסטים.

אחי השני חסר הטקט החליט לספר להם כי "לא נעים לו לשקר".. לא בטוח שזה רעיון טוב.

ההורים שלי מהדור הישן, אין להם מושג מזה וזה טאבו מבחינתם.

זה בסדר שאבא ידע, זה לא בסדר שאמא יודעת.

היא לא תישן בלילה \=

שתבינו במה מדובר: הם מעולם לא עישנו, מעולם לא שתו טיפה!

ובכל פעם שהם מוצאים וודקא במקפיא או משהו הם מרימים גבה ושואלים שאלות..

בקיצור סחים בלטות גמורים!

0 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 ... 17 18 הבא »
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
הנבחרת
•  10.01 מומין א
•  12.01 מומין ב
•  18.03 מומין ג
•  28.03 סקיילין
•  16.05 אליאס
•  17.06 אבא
•  20.07 שליטת האש והיקום
•  14.09 מר גרגמל
•  01.11 חמור בר
•  16.11 ריוקו
•  30.12 אמא
•  30.12 בלי
מניפסט
זכותו של כל אדם לעשות כרצונו כל עוד הדבר לא פוגע באחר.
לחיות זה אחד הדברים הנדירים ביותר, רוב האנשים פשוט קיימים
נורמאלי עד כמה שאני מכיר זה הרס עצמי וסביבתי מתמשך מיום הבלדי ועד יום מותי.
אני חיי את חיי בניסיון לצמצם את הפער בין מי שאני למי שאני רוצה להיות.
יש 3 דברים שאני צריך בחיים: אוויר,מים ופיפי. כל השאר זה רוצה.
תן את כל מה שיש לך אבל לא את עצמך.
אל תלך נגד הטוב שלך
אנשים אוהבים להתווכח, אוהבים לריב ולא להסכים, אני מסתפק בלהיות מאושר :-)
ואהבת לרעך כמוך!
אנשים זה קל, שחמט זה קשה.
אל תכעס על ההורים שלך, הם עשו את מה שידעו כשגידלו אותך.
אל תנסה להבין בנות, בנות מבינות בנות והן שונאות אחת את השנייה.
אל תפחד לגדול לאט, תפחד להשאר ללא שינוי.
כשהיא נפרדת ממך אמור: "זונה! יהיו אחרות."
אל תשתנה בשביל אף אחת.
אל תצפה מאנשים לעשות את מה שהם לא יכולים לעשות.
לא תתורו אחרי לבבכם, ואחרי עיניכם, אשר אתם זנים אחריהם.
אל תלך נגד הטבע שלך
אל תהייה קורבן
אל תשתף פעולה עם הרוע
אל תעמוד מן הצד
תוכנית היא קו ישר, רצון הוא גל
חיי את חיי בצמצום הפער בין מי שאני למי שאני רוצה להיות
רק אם יש לך אינטרס אישי אפשר לתת המון
אתה לא יכול לא לטעות, לכן טעה! (פועל ציווי).
תשארו רעבים, תשארו פזיזים
אפשר לחבר את הנקודות רק במבט לאחור.
לך עם המוח, אבל תן לאינטואיציה להוביל ושהלב יבחר
.